שלום אנשי אסקפיפל :)
מאז ומעולם נהנתי לדבר עם המין השני. שיחות שטחיות או עמוקות, צחוקים או רצינות, כלום או שום דבר, תמיד הרגיש לי הרבה יותר טבעי ונוח לדבר עם נשים. הבעיה היא שבאופן טבעי הן מחפשות מערכת יחסים ( ואני לא, מסיבות כאלה או אחרות :) ) אז נוצר מצב שכל קשר חברי עם אישה מתנתק מהר מאוד בין אם מתוך כבוד למערכת היחסים שהיא נכנסה אליה ובין אם מתוך נתק טבעי כי "זה לא מתקדם לשום מקום" או משהו כזה. אני בנאדם עם הרבה חברים אני יוצא מבלה עובד ובקיצור עושה עם עצמי דברים אבל בסופו של יום חסרות לי מאוד השיחות האלה, אפילו הכי סתמיות שיש וזה מכניס אותי למין דיכאון רגעי שכזה. כיום אין לי ידידות כי כל הקשרים נותקו או מתנתקים עם כל נשימה שאני נושם ואני מוצא את עצמי תוהה למה זה כזה חסר לי? מה יכולה להיות הסיבה ששיחה כזאת סתמית כשהיא נעשית עם אישה מביאה לי כל כך הרבה נחת?
**אין לזה קשר לעניין של מחסור במערכת יחסים כי גם כשהיו לי חברות חיפשתי את זה (מה שגם הרס חלקן)
סליחה על החפירה, מקווה שכתבתי יחסית ברור כי יריתי בלי יותר מדי מחשבה p:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025