היי..
אני לב, באתי מהחינוך הדתי לאומי- ככה שבנות לא היה בנוף היומי שלי.
תמיד חיפשתי אהבה, לראשונה התאהבתי בגיל 16. (התאהבתי גם במורה למתמתיקה בגיל 8, נחשב?)
זה היה בהתנדבות שהייתי עושה, היה לנו מאוד נחמד יחד. אך זה נגמר בסירוב מצידה.
מאז, יותר מ3 שנים לא הצלחתי להתאהב.
כשהתגייסתי הכרתי משהי שהתאהבה בי., חמודה אך מאוד ילדותית.
היינו יחד חודש וחצי, לא הרגשתי אליה כלום.. לאחר חודש וחצי היא זו שנפרדה ממני.
לאחרונה התחלתי עם משהי- בוגרת, חכמה ויחד גם מצחיקה ויפייפיה. אחת שיודעת מה היא רוצה מעצמה! ממש כמו בחלומות שלי..
קיבלתי ממנה את האינסטגרם, דיברנו כיומיים. לאחר שהצעתי לה אמרה שזה לא מתאים לה כרגע ולא היית מוכנה לפרט.
הרגשתי שנשבר לי הלב, כאילו היינו יחד אבל תאכלס? הכרתי אותה יומיים!
כל החברים שלי דתיים, ככה שלצאת למסיבות בכלל לא תקף. ועוד אני גר באזור טבריה, ככה שאין פה כלום חוץ מערסים וה-מון פרחות.
מרגיש כלכך בודד, מרגיש ריקנות כלכך גדולה.
אני בחור שנראה יחסית טוב, חכם, מבין, בוגר, שנון.
נשים לא נמשכות לזה? זה לא שאני פאפי או משהו ואני יודע לעמוד על שלי.
אך זה באמת נכון שנשים מעדיפות לצאת עם טיפוסים כמוני לקניון ולצאת עם ה-"מנייאקים"?
כי כבר הייתי בקניון עם יותר מידי בנות..
אצטרך לשנות תדמית?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות