שלום אני א' בן 22. אני מרגיש שאני לא מצליח תרתי משמע.
הכל התחיל בגיל 12 שהתחלתי לשחק כדורסל, היה לי כישרון טבעי והייתי בין הטובים בקבוצה אפילו. שיחקתי כשנתיים עד שפרשתי מסיבה מטומטמת, יש לציין שהקבוצה שלי לא ניצחה משחק אחד אפילו כל השנתיים, לא יצא לי לחוות את טעם הניצחון...
כפרשתי התמכרתי קשה למחשב עד לגיל 16 ופתאום אני קם בתיכון, חסר ביטחון עם אנשים ואדרבא עם נשים. מתחיל מסגרת של קרב מגע ומפסיק אחריי חודשיים וככה מסגרת ומסגרת וכל פעם מפסיק. בלימודים הייתי בינוני מינוס והרגשתי שאני מתגייס לצבא אני נמצא מאחור ואילו כולם כבר מקדימה...
התגייסי להיות לוחם כי חשבתי שיהיו לי מלא חברים ואני אתפתח ויהיה לי ביטחון אבל זה לא קרה. התחלתי להיות לוחם באיוש, חוויתי הרבה אבל לא התפתחתי הרבה.
היום אני 8 חודשים אחריי השחרור, נמצא באמריקה עובד בעגלות, ואני לא מצליח. אני לא מפסיק כי א י יודע שעברתי כלכך הרבה מסגרות ולא הצלחתי שאם אני אפסיק עכשיו אני בחיים לא אצליח.
בכל המסגרות שהייתי בהן היו אנשים שרצו לטובתי, אם זה קצינים בצבא או מורים בבצפר או אפילו המנהל שלי עכשיו שאני חולללה עליו והוא רוצה רק לטובתי. אבל אני מרגיש שהכנסתי את עצמי למעגל של כישלון בכל שלב בחיים וכל שלב שעובר אני סוחב עוד כישלון וזה כל כך קשה להתגבר על זה. החוסר התמדה, השיחות התקועות עם כולם, ההרגשה שהרבה רוצים לעזור לך אבל אתה "לא נותן להם" המחשבות השליליות שתמיד מתרוצצות בראש שאתה יודע שצריך לחשוב חיובי אבל זה נהיה סוג של הרגל, חווסר האמונה, איך אוכל להצליח אם אני לא מאמין בעצמי? ישנן ככ הרבה בעיות וכל כך הרבה תכונות לא טובות בי שאני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל... איך מתקנים? האם מחליפים? אולי לעולם לא אצליח להגשים את עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות