ההורים של החברה לא מקבלים אותי כי אני נוצרי

נעים מאוד, שמי הוא גי'מין, באנגלית Jimin.
אני כותב לכם עם כאב לב גדול מאוד, עליתי לפני 5 שנים לארץ עם משפחתי.
אמי נוצרייה ואבי יהודי, ככה שמבחינת ההלכה היהודית אני לא יהודי.

אני כרגע בתחום הדוגמנות.
לפני כשנה הכרתי במשרדים דוגמנית חדשה, יפיפייה, מושכת, חכמה ונדיבה. היא בן אדם מדהים,היא בת זוג תומכת ואוהבת, אף פעם לא התרגשתי כל כך מלהיות מאוהב.
קודם כל הייתה בנינו משיכה פיזית, לא יכולנו להתכחש לזה, אבל היא מהבחורות הקשות האלו, לא מאלו שמשחקות את עצמן קשות להשגה, אלא קשה מבחינה שהיא שמורה מדי והיא יותר מדי מתייחסת לדעות של המשפחה ולא לדעות של עצמה.

בכל מקרה, מאז הפגישה הראשונה, אנחנו יוצאים יחד כבר כשנה, בקרוב שנה וחצי,
יצאתי עם בחורות בעבר, נוצריות (לכן זה היה יותר קל עבורי) כשעוד שהיתי בארץ מולדתי, אבל אף אחת לא "סובבה" אותי על האצבע הקטנה כמותה, יש בה משהו מיוחד.

המשפחה שלה מאוד מתנגדת למערכת היחסים הזאת, הם טוענים שאני גורם לה להתבולל ושאני לא ראוי גם מבחינה דתית וגם בגלל שאני דוגמן והם לא רוצים שיהיה לה בן זוג דוגמן (מה שמצחיק, כי גם היא דוגמנית). בנוגע לדת, אני מבין שיש איסור כזה, אבל אני צריך לוותר עליה בגלל זה?
היא עצמה מבולבלת מאוד, היא לא יודעת מה להחליט ובגלל שהיא לא יודעת מה לעשות, לא שכבנו אף פעם מהפחד שההורים שלה יגלו.
תארו לעצמכם מזה לשהות עם בחורה כל כך יפה ומושכת שאני מאוהב בה עד קלות נשמתי ואני לא יכול לגעת בה. אבל אני מוכן לחכות עד אין סוף בשבילה, אני פשוט לא נמשך לאף אחת אחרת ולא רוצה אף אחת אחרת.
הם לא מבינים כמה אני רוצה אותה ושאני אעשה הכל בשביל האישה שלי, אני משקיע בה, אני עומד דום כשהיא צריכה אותי. היא השביתה את הלב שלי.
גם רציתי שהיא תעבור לגור איתי, אבל כמו שאתם שמים לב המקרה אבוד ...

שלא תבינו לא נכון, אני בחיים לא חשבתי שאני מסוגל לחכות כל כך הרבה זמן, כשיצאתי עם נשים בארץ מולדתי לא חיכיתי לאף אחת, אף אחת, מי שלא הייתה מוכנה, פשוט קמתי, תמיד אמרו לי שבסוף מישהי תתפוס אותי קצר וזה קורה.
אבל במקרה הזה, הכל שונה, אני מרגיש שאני הולך שבי אחריה ... אבל לא בקטע רע.

בכל מקרה, דיברנו על זה כמה פעמים, היא אמרה לי שאולי כדאי שאני אגש להוריה ואדבר אל הלב שלהם, היא טוענת שהיא מאוהבת אבל ההורים פשוט לא נותנים לה לאהוב אותי. היא דורשת שאדבר איתם, שאולי אני אצליח לשכנע אותם.

השאלה שלי היא מה אני כבר יכול להגיד להורים שבכלל לא מקבלים אותי? איך אני יכול להסביר להם את האהבה הגדולה שאני רוחש כלפיי הבת שלהם? אני באמת מעריך אותם ואני מבין את הדאגה והאכפתיות שלהם, אבל באיזשהו מקום זו עקשנות יתרה, בלי שום בסיס.
אשמח לעצות שיעזרו לי לדבר אל ליבם. זה מאוד חשוב לי.

תודה רבה!