שלום, ישלי בעיה, חבר שלי נפרד ממני אחרי זוגיות של שלוש שנים בה הוא היה הראשון שלי בהכל! אהבתי אותו יותר מכל דבר וזה בא לי לגמריי בהפתעה ולכן זה פגע בי יותר. הוא היה חלק נכבד מהחיים שלי. ולכן היה קשה להתנתק ממנו ככה פשוט ביום בהיר אחד. וזה כל כך טרי. והוא עשה את זה בצורה מגעילה. קשה לי נורא אני מנסה להמשיך הלאה אבל עדיין זה טרי וזה קשה. אני עדיין אוהבת אותו כי אהבה שנבנתה במשך שלוש שנים לא נעלמת מהר. ההורים שלי לא מבינים וכועסים עליי שאין לי מצב רוח ולפעמים קורה ואני מודה שאני קצת לא מתייחסת אליהם אבל זה רק בגלל שאני צריכה זמן. הם מתעצבנים עליי מה שמקשה עליי עוד יותר. אמא שלי אומרת לי להיות בסדר עם כולם ואני יודעת שאני צריכה . אבל זמן! תנו לי זמן! מנגד, קורה לי מידי פעם ביום יום כמו כל אחד מצבים לא נחמדים עם אנשים שלא צריכים להשפיע יותר מידי אבל בגלל הרגישות שאני בה עכשיו, הם משפיעים עליי נורא והורסים לי את כל היום וכל זה גורם לי לחשוב שאף אחד לא אוהב אותי ואף אחד לא מבין אותי והחיים שלי בזבל. היום שירקתי את השיער שלי , וניקיתי מהמברשת את השיערות זה נעשה במרפסת והייתה רוח חזקה והשיער עף לי מהיידים לדירת קרקע של השכנים למטה, במקרה השכנה הייתה למטה והתחילה לצעוק עליי. ברחתי משם והיא עלתה לבית שלי, היא התחילה לצעוק ולא הייה לי הכוח להתמודד עם זה, זה רק הרס לי את המצב רוח עוד יותר. אמא שלי אומרת לי הוא עזב אותך אז תעברי הלאה, וזה מה שאני עושה אבל היא לא מבינה שזה לוקח זמן! כל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי לבד לזמן מה. אני גם הלכתי להירשם לעבודה בקולנוע כדי להיות בחוץ עם אנשים שלא מכירים אותי ולא יגידו לי כלום ושאולי גם אוכל לשכוח מהכל. אבל בנתיים ההורים כועסים עליי כמעט כל יום ולהסביר להם לא עוזר אני מרגישה ממש רע. רציתי רק לפרוק ולבקש קצת נחמה ועידוד מאנשים כאן . תודה רבה למי שקרא את זה:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות