כן
היי,
שמונה שנים של התמודדות עם שדים..
זה התחיל בגיל 17, מה עוד אפשר לצפות מנערה עם ביטחון עצמי נמוך.
סביבה ששמה דגש על מראה חיצוני, שנאה עצמית שמבעבעת.
מחשבות על מוות, אכילה ריגשית ולאחר מכן הקאה מכוונת.
שנים של התמודדות שלי נגד החיים.
אני מבינה שזה מזיק ולא בריא אך אם זאת מרגיש כל כך נכון, התמזגות מוחלטת עם ״הנורמלי״.
קמצוץ של שליטה בתוך מכונית החיים שכבר מזמן איבדה שליטה, מלחמה יום יומית של הדחף נגד ההגיון.
חרדה, דיכאון..
אכזבתי את כולם! אני לא הבת המושלמת שהורי חלמו או החברה האופטימית, אני כשל בייצור, טעות שאין באפשרות אף אחד לתקן.
לפעמים אני תוהה, למה אני? מה כבר קרה ששיבש אותי.. הרי לא עברתי דבר שנכלל תחת הכותרת ״חיים קשים/טראומטיים״.
אולי זאת הייתה התוכנית מלכתחילה, אולי כך אמורה אני ״לחיות״- מעגל שלא נשבר, יד שמתהדקת סביב הצוואר. מה כבר נשאר אם לא להריח את הידיים ופשוט להפסיק את הכאב, השנאה והאכזבה.
להשתיק את הקולות, להרגיע את הסערה שמתחוללת בתוך תוכי.
וגם אם יום עבר ולא היה התקף אכילה ולאחריו הקאה בסופו של דבר הכל חוזר... אין מנוחה, זה לעולם לא יחלוף.. די כמה עוד אפשר...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025