אהלן לכולם.. רציתי קצת לפרוק על תחושות שיש בי..
אני מרגיש לא שייך כל כך לעולם, בזמן שכולם עסוקים בלבנות קריירה ולחיות כמו רוב הצעירים בגילי אני רק חולם על הכוכבים על החלל על מאיפה באנו ומה יש שם בחוץ, יכול להיות סתם עם חברים בחוץ לקטוף עלה ולהסתכל עליו דקות ארוכות איך הוא מורכב איך הוא חי, איך כל דבר חי, ואז אני מרחף לי למלא מחשבות קיומיות! תמיד הייה לי את הצד הזה אבל הוא הייה דיי כבוי, עד לפני כמה שנים שהתחלתי לטייל וסוג של לזרום עם הרוח, הצד הרוחני שלי רק התחזק וככל שהוא התחזק הרגשתי שזו הדרך שלי וזה חלק גדול ממני. הבעיה שהחיצוניות לא כל כך מייצגת את מה שקורה בפנים, אין לי זקן ארוך או ראסטות או כל סטריאוטיפ אחר, אני בחור מטופח שנראה טוב ועל פניו לא נראה מישהו עמוק כל כך.. זה גרם לי במשך רוב חיי להסתובב עם אנשים וגם נשים שבכלל לא שידרנו על אותו גל וזה גרם לי להמון תסכולים והרגשה שאני מוזר.. קשה לי למצוא אנשים שמבינים אותי ובמיוחד נשים שמבינות אותי, נשים שאני מכיר שופטות אותי על סמך מראה חיצוני וחושבות שאני "זיין" שיוצא כל הזמן למסיבות ולא בחור רציני שההפך הוא הנכון, אני מעדיף למצוא אהבה, מעדיף לדבר עם מישהי שאני אוהב על החיים, קורא ספרים על התפתחות רוחנית, עושה מדיטציה. רחוק מאוד מהתדמית שלי.
אני מרגיש יותר ויותר שונה ככה שהזמן עובר, לא יודע כל כך איך לנתב את כל זה לעשייה, לקריירה, איך ליצור מעגל מסביבי שמבין אותי שאני מרגיש איתו טוב, איך להפוך את הפנימיות שלי לחלק העיקרי בחיי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות