החניך שלי והחבר הכי טוב שלי, אין לי מושג איך זה קרה.
בתחילת החברות הוא שאל אם אני רוצה אותו, אמרתי שלא.. אבל שיקרתי. ואז הוא אמר שגם הוא לא.
הוא תמיד דובר אמר גם אם זה נשמע רע..
בסופו של דבר נאלצתי להדחיק את הרגשות ואנחנו כל יום התקרבנו יותר ויותר.
כל פעם שאני עצובה והוא לא מבין למה אני ממציאה לו בעיות שלא כל כך מפריעות לי, רק כדי שלא אצטרך להגיד לו שאני מאוהבת לו בעיניים ומתה לנשק אותו..
אני רוצה כבר להגיד לו, לא אכפת לי יותר מכלום.
בלב אני יודעת שהתשובה תהיה שלילית ואני כבר מתכננת את הדחייה והלב השבור. ועוד יותר, את המרחק והבדידות שהולכים להיות לי..
לא יודעת מה לעשות, איך להגיד? האם זה כדי או שעדיף לחכות? אולי הוא יתחיל להבין שהוא רוצה אותי...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות