** חשוב לי להדגיש - אשמח לתגובות מאנשים פתוחי מחשבה שלא רואים את העולם בשחור או לבן, שלא תקועים בנורמות חברתיות**
פגשתי בחור לפני כחמישה חודשים. כמו כל בן אדם יש לו חוזקות וחולשות. הוא חמוד, נראה טוב בכלליות, אני נמשכת אליו, ונכון לעכשיו הוא מאוהב בי מאד (זו חוזקה מבחינתי).
הוא הגדיר את עצמו מההתחלה כרגיש. אני הבנתי כבר מזה שהוא כותב הודעות קצת יותר מהממוצע שיש שם איזה קטע עם ספייס. הוא רוצה שנבלה כמה שיותר זמן ביחד, רוצה לדעת איפה אני ומה אני עושה, ומאד מפחד מהסתרות ובגידות. אני בת 35 יחסית נאה (בינתיים נראית צעירה לגילי אבל הזמן לא מחכה לאף אחד!) ואני לא עושה לו את החיים קלים בהיותי מאד אינדיבידואלית, צריכה את הזמן שלי (לא כזה הרבה לדעתי!) ושיבין שלוקח לי זמן לסמוך ולמזג את החיים שלי בשלו (אם בכלל).
אנחנו רבים המון. כל יומיים שלושה. לעיתים אני מרגישה מאד חנוקה ולחוצה (בייחוד שאני חיה את היום יום שלי ולא מתראה איתו, קשה לו עם זה),
הוא מודע מאד לעצמו ונמצא בטיפול פסיכולוגי, הוא קצת מבין שהוא מחבל בקשר כשהוא הופך ליותר מידי נידי וגורם לי להרגיש שאני חנוקה.
המצב מורכב יותר ממה שאתם קוראים, כי יש כל מיני דברים בחיים שלי שלא קלים לעיכול לכל אחד. אבל באמת שנתתי ואני נותנת לו שקיפות די מלאה, אומרת לו שאני אוהבת אותו ואני באמת אוהבת בו הרבה דברים, משתדלת לרצות אותו כמה שאפשר אבל מידי פעם יוצא לי להגיד לו שאני צריכה זמן לעצמי, שאנחנו מדברים יותר מידי וכן הלאה... וזה מחרפן אותו והוא טוען שהוא הולך איתי על ביצים.
אנחנו בקרוב טסים לחו"ל לחופשה וזה יהיה אולי מאתגר... אני ממש בלבטים מה לעשות כבר. כי הוא מרגיש רע ואני מרגישה רע בעיקר כשאנחנו לא יחד. ויש המון שיחות שאין לי כבר כוח איתן.
מניסיון של כאלו שחוו אינטנסיביות כזו בקשר... זה עובר?? האם זה יימשך ככה לאורך זמן?
עוד מעט נגמר לי הזמן של השעון הביולוגי ובכלל מפחדת שלא אמצא קשר ראוי... אני מאד רוצה להילחם על זה כי יש דברים טובים אבל בו זמנית מתוסכלת.
תנו לי בעצות ומניסיונכם תודה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות