ראיתי את הגרוש שלי בבר והוא התחיל לתקוף אותי שם, למה הוא עשה את זה?

אני ממש מבולבלת ממנו ולא יודעת מה המטרה.
יצאתי עם חברה לבר עם שני ידידים לא מכירה אותם. אחרי שכנועים שלה כי אני לא מתה על המקומות האלה.
הוא מאז הגירושין כן טיפוס של היציאות האלה. ישבנו שם שעתיים גם שתיתי קצת והשתחררתי וצחקנו והיה כיף כי הם גברים שכיף לשבת איתם. הבר היה מפוצץ. אחרי זה התחיל להתרוקן וקלטתי את הגרוש שלי יושב עם חבר.וביקשתי מהחברה שתחליף איתי מקום כדי שאני אשב עם הגב אליו שלא ישים לב כי לא רציתי להיתקל בו או שהוא יראה אותי. שקמתי להחליף איתה מקום הוא הסתכל עליי וקלט. בהתחלה הכל היה בסדר חברה שלי שישבה מולו עידכנה שהוא מסתכל המשכנו בשלנו.
אחרי הרבה זמן שאנחנו יושבות הוא בא לשולחן שלנו נעמד מולי וליד כולם אומר לי בתוקפנות זה מה שאת עושה במקום להיות עם הילדים שלי בבית?
חטפתי הלם לכמה שניות כי פדיחות, ליד החברה לא אכפת לי לסבול אבל ליד שני אנשים זרים שלא מכירים אותי קצת פחות. הזזתי את הראש לצד השני בהלם והוא אומר תעני לי איפה הילדים שלי נמצאים כשאת חוגגת במקומות כאלה?
עניתי לו ואיפה אבא שלהם נמצא אם הוא חוגג במקומות כאלה?
וזה רק התלהם עוד ועוד כי הוא המשיך לענות לי ואני עניתי לו ואז הוא אמר לאחד הידידים שישב איתי אתה רואה צריך לדעת ממי להתגרש. אז הידיד ניסה להרגיע אותו דיבר כל רגע באח שלי תרגע היא לא עשתה שום דבר לא בסדר בוא תשתה משהו וכ'ו... ואז הוא הלך ולא יודעת אם בכוונה או לא בכוונה הלך לדבר עם מישהי שנראית מאוד זולה כמעט לא לבושה וכל רגע הם צחקו והוא נצמד אליה והיא לא התנגדה.
ואני אחרי כל זה יצא לי כל האוויר מהבילוי וצפה בי תחושת גועל הרגשתי שיצאתי כדי להתנתק מהעבר והעבר רדף אותי וכבר לא נהנתי לשבת שם ובטח לא מהנוכחות שלו שם ולא רציתי להמשיך לראות איך הוא נמרח שם. וחברה שלי כל רגע אומרת לי באוזן את לא רואה שהוא עושה לך בכוונה.
אז יצאנו משם והוא יצא גם ואמר לי שהוא יחזיר אותי הביתה. אמרתי לו שאני לא חוזרת עכשיו הביתה. חברה שלי אמרה לו אבל אנחנו לא רוצים לחזור הביתה זה מוקדם הוא אמר לה אז היא חוזרת איתי ואני שכבר לא היה לי כוח להתווכח אמרתי טוב.
הוא לקח אותי לאמא שלי הורדתי את הילדים, הגענו לחניה של הבית ואז אמרתי לו אתה גם הולך הביתה נכון? אז הוא אמר לא, שאלתי לאן הוא אמר בלי בושה חוזר לבר.
אני התחלתי להתעצבן ולא מקנאה מעניין של איך הוא מוציא אותי משם בצורה כזו ואז מעיז לחזור לשם מה ההבדל בינו לביני.ושהוא סתם קנאי וצר עין על זה שיצאתי לבלות שזה כואב לו בנשמה והוא לא יכל לראות את זה והוא מנגד אמר שממש לא ואם כבר זו אני שמקנאה בו ושהוא לא "שם" עליי בכלל והריב באוטו הגיע לטונים גבוהים גם רבנו בצרחות גם הילדים התעוררו ובכו וגם אמצע הלילה. בסוף הוא לא חזר לבר ולא בגלל הריב שלנו בגלל שהילדים התעוררו והיינו איתם עד 5 בבוקר שכבר לא היה לו לאן לחזור.

ועד עכשיו אני לא מבינה מה ההתנהגות הזו שלו ומה היה פה באותו ערב, גם חברה שלי לא מבינה מה הקטע.
אם הפריעה לו הנוכחות שלי הוא היה יכול פשוט לקום וללכת למקום אחר, כי יש מיליוני מקומות אחרים, במקום לעמוד שם ולריב איתי. ולמה בכלל הפריעה לו הנוכחות שלי מה הבעיה להתעלם.
אם לא הפריע לו הנוכחות שלי, אז למה הוא הגיב ככה? חשבתי לדבר איתו על זה ולשלוח לו הודעה אבל האמת שהאגו שלי צועק שלא בא לי להיות זו שתדבר איתו ראשונה.