היי אני בת 21 והיה לי חבר 4 וחצי שנים לפני שלוש שבועות ניפרדתי ממנו.
הסיפור הוא כזה בהתחלה הכל היה בסדר כמו כל זוג הינו מתרגשים מכל שיחה או פגישה.
הינו כמעט כל יום ביחד כי גם למדנו באותו בית ספר
סיימתי את הצבא והוא היה רק חצי שנה בצבא והחליט שלא רוצה ויצא מצבא.
לפני בערך חודש התחלתי להרגיש שהוא לא אותו הדבר הוא עובד בעבודה בבוקר ואז בערב עובד בעבודה עד השעות הקטנות של הלילה והיה מגיע אליי כשאני כבר עייפה כמובן שדיברתי איתו והוא אמר שההורים במצב לא טוב כלכלית והוא חייב לעזור כמובן שאני הבנתי.
אבל זה כבר הגיע למצב שלא היתי רואה אותו כמעט והתחלנו להתרחק ובקושי לדבר לא היה לו זמן בשבילי.
במהלך כל השנים גם בקושי יצאנו אף פעם לא הינו בבית מלון או צימר אפילו טיול לחול אחרי הצבא אמר לי שהוא לא רוצה.
ואני הרגשתי שזה כבר לא זה שאולי הוא אוהב אבל יותר התרגל שאני פה בישבילו מתי שנוח לו.
אז אחרי מחשבות רבות החלטתי לסיים את הקשר למרות הכאב. ישבנו לדבר ואמרתי לו שהתרחקנו מאוד וזה לא מה שאני רוצה בקשר ושעדיף לסיים הוא אפילו לא ניסה לעצור אותי כשניסיתי להסביר לו למה הגעתי להחלטה הזאת הוא אמר שגם ככה כואב לו ולא רצה לשמוע.
מאז הוא אפילו לא ניסה לחזור או לדבר או לסדר ואני חושבת שאולי הוא עשה הכל שזה יבוא ממני הפרידה כי הוא בעצמו רצה בזה ולא ידע אך לעשות את זה.
חשבתי לשלוח לו הודעה שבה אני פשוט שופכת את כל מה שרציתי לדבר איתו והוא לא רצה לשמוע זה פשוט יושב לי על הלב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות