לפני שנה התחלתי לצאת עם בחור שהרגשתי שהוא ממש משלים אותי ואני אותו. סוף סוף מישהו בוגר שלא מחפש רק סטוצים. הקשר ביננו התקדם מהר מאוד - נסענו לחופשות ביחד כבר אחרי שלושה שבועות, חו"ל, הכרנו את המשפחות האחד של השניה. וגם היו ריבים משמעותיים - אבל הגענו להבנות וראיתי שהוא כן מנסה לשפר את היחס.
אחרי כמה חודשים הוא הציע לי נישואין (המשפחה שלי ידעה לפניי ולא אמרה לי כלום).
אחרי ההצעה ההורים שלנו מאוד שמחו אבל אחר-כך הרגשתי שאין התרגשות ואני זו שהייתי צריכה לארגן את כל החתונה. אחרי המפגש עם ההורים (שלא הייתה כלכך מוצלחת כי ההורים שלו לא שיתפו פעולה) ההורים שלי התבאסו מאוד ושמו לב שמשהו במשפחה שלו לא בסדר (ההורים שלו רבים מלא).
אמא שלי אמרה לי פעם אחת לפני חודש שאשים לב טוב טוב עם מי בחרתי לחיות את החיים, ושהמשפחה שלי חושבת שהוא לא מתאים לי. מעבר לזה לא היה עוד דיבור על כך. (אני והמשפחה שלי דיי מרוחקים תקשורתית). אחרי הפגישה עם ההורים שמעתי שהם דיברו על כך שהם לא מבינים את מי בחרתי והוא בכלל לא מתאים לי, ושמגיע לי מישהו טוב יותר, מבוסס יותר, מלומד, שלא עובד קשה כמו הבן זוג שלי. אמרו שהם יודעים שאתגרש ממנו יום אחד ושאנחנו לא מתאימים.
המילים האלה ריסקו אותי. פתאום הכל נראה לי שחור. אני כל היום חושבת מה לעשות ואם להמשיך בכלל את הקשר הזה או לבטל את החתונה.
יש לנו ויכוחים ואנחנו לא מסכימים על הרבה דברים אבל כן יודעים להסתדר. עכשיו אחרי ששמעתי את מה שהם אמרו זה נראה לי הרבה יותר גרוע.
אני לא יודעת מה לעשות. אין לי עם מי לדבר. גם לא עם המשפחה שלי וגם לא מרגיש לי בנוח לדבר על זה עם בן הזוג שלי.
מה הכי נכון לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות