שנתיים של קשר ושנה של מגורים משותפים שנגמרו...
היה טוב והיה רע אבל בסופו של דבר זה נגמר כי היה יותר מידי רע, עד שזה התדרדר ונגמר.
ניסיתי לשקם וזה צלע, הוא השתנה, נחסם ונהיה בעל "כוח" כלשהו לעבור את זה, במשך חודש שלם של הפרידה הוא אפילו לא אמר מילה, אחר כך שניסינו לחזור זה בקושי הצליח, עליות קצרות ונפילות קשיים להחיות את הקשר, בעיקר את הרגשות והאהבה.
הוא אומר שכואב לו וכו' והוא מילא את היום שלו באופן שהוא עסוק כל הזמן במשהו, אני בטוחה שיש לו רגעים לבד, אבל איך הוא עושה את זה?
עם כמה שהראש שלי יכול לחשוב, הרגש מה איתו?
קשה וכואב ברמות, איך אפשר שלא להשבר ולכתוב?
אני מרגישה שלא משנה כמה היום שלי יהיה "עמוס ומלא" זה עדין יחזור לראש, או לפחות בלילה לפני השינה. איך הוא מסוגל?
איך הוא מסוגל להחביא את כל הרגשות עמוק כל כך
זה לא קרה מזמן.
אני פשוט לא מבינה...
מה לעשות כדי להשתקם?
קשה לי להשלים עם המצב, אני רוצה להפרד כי כרגע זה מאוד חלש ושביר, וזה לא זמן מספיק חזק לקאמבק ממצב יציב.
אך מצד שני קשה לי לשכוח ממנו לחלוטין...
אני פוחדת להתחיל מחדש ולאבד אותו לגמרי.
הוא פשוט הצליח לאטום את הלב ולהפעיל רק את המוח איכשהו. ואני פה, עם השברים, חושבת...
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025