שלום, אני נמצאת במערכת יחסים של שנה וחצי עם החבר הכי טוב שלי.
שנינו התחלנו ללמוד לתיאוריה כמעט באותו זמן, הוא התחיל לפניי והוא חרש על זה כמעט חצי שנה, אני למדתי לזה חודשיים.
טסט ראשון שנינו נכשלנו אבל אני לקחתי את זה ממש קשה ובכיתי.
היום הוא עשה טסט שני ועבר, לי יש טסט בעוד שבועיים בערך.
הקטע הוא שאני מקנאה לו מאוד!
אני ממש התרגשתי לקראת הטסט השני שלו ועודדתי אותו.
אבל עכשיו אני כועסת ומקנאה..
הלוואי שלא הייתה לי את התחושה הזאת אבל זה קיים ורע לי.
אני בדרך כלל מדברת איתו על הכל, אמרתי לו שאני מקנאה בו רצח אבל על זה שאני כועסת אני לא רוצה להגיד לו, גם כי זה חסר טאקט וגם כי זה מוזר ואני אמורה לשמוח בשבילו, אני משתדלת להיות אדם טוב (לא רק מול אנשים, אלא גם בפנים) כלומר אני רוצה להיות נקייה מכעס ומקנאה.
אותו דבר קרה עם בת דודי כשהיא קיבלה את הרישיון שלה לפני, היא קטנה ממני בחצי שנה, אני מרגישה קטנה וילדותית עכשיו בלי רישיון.
מה אני עושה כדי לא לקנא ולא לכעוס?
בבקשה תעזרו לי! אני אודה לכם מאוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות