רווק יוצא עם גרושה פלוס שאומרת לי 'אל תהיה אבא לילד שלי', מה אני אמור לעשות?

תראו.. אני בן 36 עוד מעט, מאז ומתמיד חיפשתי להקים משפחה, בורא עולם כנראה חושב אחרת, הייתי בהרבה קשרים רצייניים, הצעתי נישואין 3 פעמים (משום מה הבחורות אחרי הטבעת התחילו להיות שונות לגמרי, אז נאלצתי להיפרד) הקשר האחרון שלי נגמר ביוני, הוא היה עם בחורה גרושה עם 2 ילדים, הכל היה בסדר, אחרי זמן מאוד קצר התחילו לקרוא לי אבא (אני לא החלטתי בשבילם כלום) הילדים קטנים גם ככה, בני 6 ו 3 (הקשר היה קצר יחסית, רק שנה) אחרי תקופה כשכבר עברנו לגור ביחד, הילד הגדול עשה משהו לילד הקטן, החברה התקשרה אלי, אמרה לי תשמע הוא עשה ככה וככה, ונתתי לו עונש כזה וכזה (לדעתי העונש היה בדיחה - אבל זה לא הנושא כאן, ועל זה התפתח ויכוח) כשהיא פתאום אומרת לי "אני לא רוצה שתחנך את הילדים שלי" אז שאלתי אותה אז מה את רוצה שאני אעשה? "היא אמרה לי שאתה לא תכניס את האף יותר מדי אבל שלא תהיה יותר מדי רחוק" בקיצור שאני אהיה הכל חוץ מהורה.. שבסופו של דבר לא ממש עבד כי אני לא יכול להיות חצי, אני פשוט לא יודע להיות כזה, כששאלתי אותה אם היא יודעת להיות כזאת, היא התחמקה מלענות.

היום אני נמצא בזוגיות אחרת (ביולי יהיה שנה מאז שהכרנו), זוגיות שהתחילה כסיפור מהאגדות, גם כן כמעט שנה עם בחורה שיש לה ילד, עברתי מישראל למדינה אחרת בשביל הבחורה הזאת (לי יותר קל מבחינה מעשית, ומבחינת העבודה) ועכשיו אני כותב מהבית שלה.

ביום שישי האחרון החברה התיישבה אמרה לי "תשמע, הילד הזה לא צריך שיחנכו אותו, יש לו כאן מספיק מחנכים (יש כאן סבא בתמונה וסבתא ואמא שמאוד אקטיביים בחינוך הילד) אני רוצה שאתה תהיה "חבר" שלו, אמרתי לה מה זאת אומרת? היא אומרת לי "תשמע, אם יהיה לנו ילדים ביחד, אז אתה תהיה אבא שלהם, לילד הזה יש אבא (אבא שראה אותו חודש אחד אחרי שהוא נולד, הילד בן 5.5 ראה את אבא שלו רק בתמונות, האבא משלם מזונות לא רוצה שום קשר עם הבן שלו), אתה לא יכול להיות אבא שלו, אני קיבלתי את זה מאוד קשה, כי כאילו מה, להיות ביבי סיטר, לשחק איתו, זה אני טוב, אבל לחנך אני לא מתאים? זה נשמע לי קצת מוזר.

ביקשו ממני לא להתערב כשיש להם ויכוח או משהו כזה, אז אני מכבד את הבקשה ומשתדל כמעט ולא להתערב שיעשו מה שהם רוצים.

כששאלתי אותה האם היא יכולה להגדיר לי איך היא רוצה שזה יראה? אז היא נתנה לי דוגמא כזאת "נגיד והוא עשה משהו שהוא לא בסדר, ואתה רואה שזה לא בסדר, ואני כעסתי עליו, אז תבוא אליו אחרי זה בשושו ותגיד לו "תשמע, נו למה אתה ככה? אמא רוצה רק לטובתך, היא כנראה דואגת בלה בלה בלה" וכד'"

אז אמרתי לה, בקיצור את רוצה שאני אהיה אמא? - מצטער אני לא יודע להיות אמא, אז היא כמובן אמרה לי "לא אל תהיה אמא, תהיה חבר שלו"

ועכשיו אולי אני רואה כאן משהו לא נכון, או אולי אני לא מבין, לא יודע, אבל משהו כאן נראה לי עקום.


נ"ב: אני עצמי אגב ילד להורים גרושים, ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 5, החברה שלי בת 36 - חצי שנה יותר גדולה ממני.


מה אני צריך לעשות?