היי אז אני חייבת לשתף אתכם במשהו לפני שאתפוצץ.
ואני והבנזוג שלי חצי שנה יחד . בחודש- חודשיים הראשונים של הקשר הוא חיזר אחריי בטירוף ! למרות שאני פחות רציתי להכנס לקשר הזה , הוא המשיך לחזר ולהראות כמה שהוא רוצה אותי וכמה טוב לי איתי וכו..
היינו מדברים כל יום כמה פעמים ביום והשיחות היו מדהימות וקולחות ומעניינות ופשוט היה מדהים .. אנחנו לא גרנו אז באותה עיר אז היינו נפגשים פעם בשבוע וכל מפגש היה מדהים מהקודם והרגשתי שבאמת הוא רוצה אותי והייתי בעננים . אחרי 3 חודשים של קשר המרחק הפך לקצת אישיו , והיה לנו קצת קשה להפגש בגלל העבודות שלנו וגם בגלל שאנחנו לא גרים באותה עיר. והחלטתי שאני רוצה לעבור מהבית של ההורים ליחידת דיור או דירה משל עצמי. התכנון היה לעבור לגור לבדי והוא עזר לי לחפש דירות במרכז . היינו הולכים לראות דירות יחד והייתי מתייעצת איתו גם מה הכי כדאי וזה, ובסוף מצאתי דירה במחיר טוב בבניין שהוא גר בו. זה לא היה התכנון שלי אבל זרמתי עם זה . מפה לשם הוא עבר לגור איתי והחלטנו שאנחנו גרים יחד ומתחלקים חצי חצי בהכל . מפה הקשר רק הלך והתדרדר. חודש אחרי שעברנו לגור יחד אנחנו בקושי מדברים , לא יוצאים כמעט בכלל , לא מדברים במהלך היום מלבד בוקר טוב כזה יבש ומעפן ..
התחיל להימאס לי ואמרתי לו את כל זה והוא אמר שאלו החיים האמיתיים ומה שהיה לנו בהתחלה זה היה ההאני מון של תחילת קשר והפרפרים של ההתחלה .
בלעתי את זה בשקט , והייתי בוכה ככמעט כל יום בעבודה מעצבים וצער וגעגוע למי שהוא היה אז . אמרתי לו יום אחד שאני מרגישה ממש לבד בדירה הזו והוא לא הבין למה אני מרגישה ככה ושאני צריכה לשתף אותו יותר במה שעובר עלי כי הרגשתי שאני מתחילה להסגר מיום ליום ואין לי רצון לשתף אותו בכלום כי היחס שלו אליי השתנה . שבוע שעבר אמרתי לו שאני רוצה לעזוב טת הדירה כי אני לא מרגישה טוב בה, הוא ניסה לשכנע אותי להשאר ואמר שאם אננ אחזור להורים הוא לא יודע איך זה ישפיע על הקשר שלנו .
אני מרגישה שאין בנינו שום ריגוש ושום כלום ובגלל זה הוא לא מצליח לפתח אהבה אליי מעבר לרגשות ואכפתיות כלפיי , וזה מעצבן אותי ורק גורם לי לרצות לעזוב את הבית יותר מהר אבל אני גם לא קוצה לפגוע בו על הדרך ושזה יגרום לנו להיפרד .
מה עושים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות