אני יוצאת כבר 3 חודשים עם בחור חמוד בן 26
שרק התחלנו לצאת, עוד לא ממש ידעתי עד כמה הוא מבוסס כספית
וכשראיתי את הבית הענקי שלו, פשוט נפלתי!
בית פרטי בעל 3 קומות(מעוצב בצורה מושלמת!!) בריכה פרטית ע-נ-ק-י-ת , מרפסת בכל קומה,
חדרים שנראים כמו ארמון+פלוס חדר כושר בפנים.
אני זוכרת את עצמי בתור ילדה שכל החיים שלה גדלה בדירה קטנה בבניין ישן, וקינאה בחברות שלה שיש להן הורים מבוססים כספית.. ותמיד חלמה לגור בבתים מפוארים!
זה פשוט החלום שלי מאז שאני ילדה קטנה.
אני יודעת שהשגתי את זה בדרך הכי מגעילה שיש, ופשוט גרמתי לבחור להיות מטורף עליי עד כדי כך שהוא הסכים שאגור איתו.
אבל את האמת? עמוק עמוק בפנים אני מרגישה שלא ממש אכפת לי.
הזוגיות הזאת זורמת מצוין...בדיוק כפי שאני רוצה.
אנחנו לא עושים אחד לשנייה יותר מדי בעיות, הוא לא עושה לי בעיות.
מדי פעם יוצאים, מדי פעם מבלים.
אני יודעת שמבחינתם זה ייחשב טיפה שאני משחקת לו ברגשות, אבל מבחינתי זה רק בונוס.
ככל שהוא נותן לי להרגיש נחשקת ונאהבת, ככה הביטחון שלי בעצמי עולה יותר.
אני ממש לא בוגדת בו מאחורי הגב שלו, אני לא רוצה לסכן את עצמי.
ועל פניו אני באמת מרגישה שאני נותנת לו את כול כולי ועושה את זה על הצד הטוב ביותר.
השאלה שלי היא - אני עד כדי כך נוראית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות