היי
אני רוצה לשתף אתכם בתחושות שלי שמעולם לא שיתפתי עם אף אחד..
מאז שאני ילדה קטנה, מאז שאני זוכרת את עצמי, יש לי בעיות עם עצמי.
מגיל נורא קטן אני חושבת כל הזמן על התאבדויות ועל זה שאני יודעת שאני פשוט לא אמות מוות טבעי. אשכרה מגיל 5 אני מפנטזת על המוות שלי, וזה לא מפחיד אותי אלא מרגש...
אני בת 18, עוד מעט מסיימת תיכון והתחושות האלה רק מתעצמות. יש לי מנגנון הרס עצמי, אני הורסת לעצמי במודע כל דבר טוב ואני אוהבת לעשות דברים שאני לא אמורה לעשות. אני חושבת שהסיבה היחידה שאני לא מתאבדת זה כי אני לא יכולה להיות כל כך אנוכית כלפי המשפחה שלי.
בעקרון החיים שלי טובים- יש לי משפחה מאוד טובה עם הורים שנותנים לי הכל, יש לי בית יפה, חברים מאוד טובים(אולי לא הרבה, אבל כל חבר שווה זהב) ואני גם לא מכוערת או משהו כזה...
אבל בכל זאת ההרגשה הזאת מלווה אותי בלי סוף. אני מפנטזת שאיזה מכונית תפגע בי או שתתגלה אצלי מחלה סופנית. אני כל הזמן מרגישה שאני רוצה לברוח מהכל, לברוח מהמציאות, לברוח מעצמי ומההורים שחונקים לי את הנשמה. אחת הפנטזיות הגדולות שלי היא שאני קונה כרטיס טיסה לארץ זרה, מחליפה שם וחיה בזהות חדשה.
מה זה לעזאזל התחושות האלה? ולמה זה מעסיק אותי מגיל כל כך קטן? אשכרה מאז שאני בת 5 אני חולמת שמכונית תדרוס אותי או שאני מתאבדת... כמו שכבר ציינתי אני לא אעשה את זה, אני לא מסוגלת להרוס את החיים למשפחה שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025