אז... מגיל 0 בערך אני ממש, ממש בררנית עם האוכל. כשהייתי קטנה ההורים שלי ניסו המון: הלכו למלא רופאים, ניסו להשתמש במתנות ובעונשים. כל זה עד שהם ויתרו.
כל כמה זמן הם באים מחדש עם ה"הפעם זה יצליח ואת תנסי לפחות" וזה יוצר מצב שבמשך תקופה פשוט רע לי בבית ואני כל היום חוטפת עונשים.
כיום אני צמחונית מבחינה אידאולוגית (קודם הבשר היחיד שאכלתי היה שניצל), אני לא אוכלת ירקות בכלל (אלא אם כן צ'יפס, קטשופ ותירס נחשבים) וחוץ מתפוח ובננה כל פרי אחר עושה לי בחילה. אני גם לא אוכלת אגוזים, חומוס או טחינה ככה שנשארנו עם פחמימות, ביצים וגבינה בערך...מאוד בריא...
במקרה נתקלתי באינטרנט בשם של ההפרעה- הפרעת אכילה סלקטיבית. קראתי את הכלום מידע שיש וזה תואם לסימפטומים שלי. כתוב שלרוב זה נעלם עם הזמן כשהילד מתבגר אבל אני בת 16 ואני לא מדמיינת את עצמי אוכלת סלט בזמן הקרוב. שתבינו, ה-טעימה של כל השנה האחרונה בערך הייתה שניצל תירס.
וזה לא שאני ילדותית או לא מפותחת רגשית. אני בחורה אינטיליגנטית, עצמאית ולא ילדותית ואני מפחדת שזה מה שידפוק לי את החיים ואת הבריאות שלי. המערכת החיסונית שלי מן הסתם לא משהו, גם בגלל גנים דפוקים עם מלא מחלות וגם בגלל האכילה שלי.
יש למישהו רעיון איך להתמודד עם זה? האם יש דרך? האם יש פה מישהו שהייתה/יש לו הפרעה דומה?
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות