היי
אז לפני תקופה ספרתי על פרידה בשל טיסה לדרום אמריקה.
לשמחתי כנראה שהייתי טוב יותר מכל גבר אחר בחייה וחזרנו.
החזרה היית קצת מוזרה אבל מהר מאוד חזרה למוטב.
אבל משהו קצת שונה, היא בדכאון, דכאון של חזרה
היינו ביחד מספיק זמן אני מבין איך העיניים שלה עובדות
מתי האש בוערת בה ומתי היא כבויה.
כשאנחנו שנינו לבד במיטה האש קיימת החיוך על הפנים הצחוק המתגלגל שלה גובר על העצב
אבל שאנחנו עם חברים ואין אינטימיות היא כבויה, עסוקה במחשבות מסתובבת עם פרצוף עצוב... רע לי עם זה היא לא מי שהייתה ואני אוהב אותה ומבין ואיתה לאורך כל הדרך אבל לעזאזל זה קשה זה מבאס אותי לראות אותה ככה.
איך אפשר לעזור בנושא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות