להיות נחמדה עד כמה שאני יכולה, ולהתרחק מההורים.
בלימודים אני נחשבת כאחת המצטיינות, ילדה טובה ירושליים שכזאת.
אך הוריי אינם חושבים כך כלל וכלל, מגיל צעיר תמיד הייתי ילדה בעייתית וגם עכשיו אני כזאת.
זה לא שאני מרביצה או מקללת אך מתחצפת להורים (בעייני קלות, שומעת חברים שמדברים הרבה יותר גרוע).
לפני שנה בערך אבי הטריד אותי מינית והגיע תקופה שלא יכולתי לדבר איתו בנחמדות כלל.
לאחר תקופה סיפרתי לאימי והיא תכלס צחקה לי בפרצוף ואמרה שמה שהוא עשה זה בסדר וביטלה את ההרגשה שלי שעברתי משהו לא בסדר.
היו לי מחשבות אובדניות וחתכתי את עצמי עד לא מזמן והכל בגלל ההורים. בבית ספר ועם החברים הכל בסדר.
לי ולאמא שלי יש אותו אופי, חם מזג ובעל מצבי רוח מה שלא מקל על המצב.
מפעם לפעם יש תקופות ממש רעות שבאות אחרי ריב גדול.
ביום יום הרגיל אני שומעת עד כמה אני לא נחמדה, חוצפנית, מרושעת, ועד כמה אבי מחכה לגיל שמונה עשרה כדי שיוכל להעיף אותי.
המצב שאני מתארת הוא נשמע כל כך דרמטי ונורא אך הוא לא כל כך כזה הכל בא בתור עקיצות קטנות וגם את הריבים שוכחים.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025