תמיד אומרת: ״לא בא לי חבר עכשיו״ כשזה לא מדויק, מרגישה תקועה, למה זה ככה?

קודם כל , תודה מראש לכל אדם שממליץ ועוזר זה לא מובן מאיליו :)
אז ככה- אני בחורה יפה (לא ממקום של חוסר מודעות עצמית או שוויצרית אבל תמיד מחמיאים לי גם סתם אנשים שאני לא מכירה), חכמה ולומדת לתואר ראשון יחסית קשה, יש לי הרבה חברות ובאופן כללי אנשים מתחברים אליי, יש לי ביטחון ונוכחות ואני לא מהבנות הכבדות האלה שלא כיף להיות לידם..
היה לי חבר אחד במשך שנתיים אבל זה היה בגיל ממש קטן -גיל 16 עד 18 ואפשר לומר שהמערכת יחסים הזאת סוג של הרסה אותי - לא אהבתי אותו והוא אמר שאם אעזוב אותו אז הוא ייתאבד, היה אובססיבי וקנאי ברמות, וגם כשניפרדתי איתו היה עושה לי ממש את המוות והרגשתי אשמה..
באופן כללי עברתי חיים נורא קשים והתמודדתי עם טראומה שצצה רק השנה לאחר שנים שהשתקתי אותה.
התברר לי שהייתי בדיכאון שלא הייתי מודעת אליו שנים ורק השנה הוא ממש פרץ בעקבות מקרה שהזכיר לי דברים שרציתי לשכוח..
יש לי המון שלדים בארון ואפילו אותי זה מטריד מאוד.
אבל - התמודדתי עם זה , יצאתי מהדיכאון שזה היה מאוד קשה , החזקתי את עצמי שלא ליפול לא לוותר המשכתי ללמוד ואני מטפלת בזה עד עכשיו..
אני אדם מאוד חיובי ובכללי גם בתקופה הקשה שעברתי לא ראו עד כמה אני סובלת וכמה קשה לי בפנים..
בכללי שאני יוצאת עם חברות מתחילים איתי, כל גבר שאני יוצאת איתו תמיד לוקח את זה למקום של סקס ואני תמיד מסרבת - כל העניין של הסטוצים קצת מפחיד אותי (אני לא בתולה והיה לי יזיז במשך שנה ואין לי איזה פחד מסקס או משהו) ובכללי לא יצא לי שבאמת נפתחתי לגבר בחיי ולא יצא לי באמת להתאהב..
אני לא סומכת על בני אדם בכללי וקצת מרוחקת (חוץ מחברה אחת) נפגעתי מחברות מאוד טובות שלי, נפגעתי מגברים למרות שלא באמת התאהבתי בהם, ואני לא שומרת טינה או משהו אבל מאז מאוד קשה לי לסמוך על אנשים..
היו גברים שיצאתי והם אמרו לי ״אני מת על מתוסבכות״ למרות שלא הייתה איתם איזה שיחה עמוקה מדיי על החיים- סתם שיחה קלילה וזורמת וממש סיקרן אותי איך הם רואים את זה..
גם יש לי מחשבה כזאת מוזרה של ״אף אחד לא יירצה אותי״.. כאילו מבחינה חיצונית הכל נראה טוב ו״לפי הספר״ אבל אני תמיד חושבת על הרגע שאצתרך להיפתח למישהו והוא ייקח צעד אחורה - בצדק- הרי מי באמת יוכל להכיל אותי ? הסיפור שלי קשה מנשוא וגם אם אני מתמודדת איתו - קשה לי להאמין שיש מישהו שיוכל גם להתמודד עם כל זה.. גם לא מגיע לאף אחד להתמודד עם זה.
חברה שלי מתחתנת, עוד זוגות אני רואה ביחד , לאחי הקטן יש חברה 3 שנים, ההורים שלי לוחצים, וכמה ידידים אפילו דיברו על זה שהם בטוחים שאני לסבית. אבל למה אני לא מצליחה למצוא מישהו אמיתי, רציני? למה אני תמיד הולכת למקום של סטוץ? וזה גם לא בא ממקום של : תאהבי את עצמך, תרזי, תיראי טוב, תלמדי.. כי אז באמת הייתי עושה את כל זה- אלו דברים חיצוניים שקל לטפח..
ממש מפחדת להישאר רווקה כל החיים..