היי לכולם , טוב אז שמתי לב שיש הרבה שאלות בנושא הזה אך לא שאלות שמתארות את מה שאני רוצה לשאול ולספר .. אז הסיפור שלי מתחיל כך : יש לי מורה נהיגה בן 46 נשוי עם 2 ילדים .. באמת בן אדם מדהים שאין דברים כאלה .. בהתחלה השיעורים היו שיעורים רגילים דיבורים על דברים שקורים במדינה וכו ואז לאט לאט הקשר בינינו החל להתפתח . התחברנו אחד לשנייה מאוד .. הפילרטוטים לא איחרו להגיע ואיתם המחמאות הדיבורים על דברים מעבר וכו.. הפלירטוטים מתבטאים בכל מיני מבטים מחמאות מחזיקים אחד לשנייה את היד וכל מיני כאלה .. בשיעור הקודם כמעט התנקשנו והמתח המיני באוטו היה קיים חי ובועט ! אך עצרתי את עצמי באלגנטיות ולא נתתי לזה לקרות.. אני לא מאוהבת בו וגם אין לי אשליה כזו שנשמור על קשר אחרי שאסיים את השיעורים או ניהיה ביחד וכאלה , ברור לי שלא ! אבל כרגע עכשיו הוא מדליק אותי מושך אותי איש שיחה שלי כיף לי איתו ואני עוד קצת ניגשת לטסט והמחשבה הזו של הסיום קשה לי!!! פשוט קשה לי!!!! עצם העובדה שאחרי הטסט בכלל לא אראה אותו יותר זה עצוב לי ממש . איך להפסיק את המחשבות האלה ? ואיך לפחות בכמה שיעורים שנשארו לשמור על דיסטנס בינינו בלי לפגוע בו כי אני אל שיעור יוצאת עם חיוך מאוזן לאוזן ואז כל השבוע במחשבות על כמה כיף היה ושעוד מעט זה נגמר .. למה אני כל כך נקשרתי אליו?! למה אני כזאת מוגזמת ברגש בכל דבר ??? תודה מראש על כל העצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות