יש מישהו שהכרתי בצבא ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש, אני אתן לכם קצת רקע עליו: הוא בחור נורא חרמן בלשון המעטה.
הוא אוהב מגע - לחבק אותי חזק מדי, לשים ידיים, להיצמד, להישען עליי, ללכת מכות בצחוק.
הוא סדיסט... הוא אוהב לחנוק בצחוק, סטירות ודברים כאלה, ילדותיות שמעורבת בסדיסטיות. אין לו בעיה לזרוק או לומר פתאום דברים ״כחולים״, אני מתעלמת מזה כי אני יודעת שהוא סתם חרמן.
הכל התחיל מאז שהגעתי לסדיר דיי התחברתי אליו, אנחנו מסתלבטים וצוחקים חופשי, עוקצים ויורדים אחד על השני, תמיד היה בנינו חיבור ומתח מיני חזק, הוא היה נושך לי את הצוואר ומנשק לי אותו (לא התנגדתי) ויום אחד פשוט יצא שהתנשקנו. הוא ניסה מאז להתקרב אליי יותר אבל אני ״הכחשתי״ את הנשיקה ושיחקתי אותה אדישה לגביי זה אז הקשר שלנו חזר להיות רגיל.
אחרי כמה ימים גיליתי שבמשך כל הזמן הייתה לו חברה ופשוט הזדעזעתי אז החלטתי להתרחק (אבל זה לא קרה ממש בפועל.)
חברה שלו נפרדה ממנו אחרי חודשיים מבלי שהיא מודעת למה שקרה. מאז, ״המתח״ ביני לבינו עולה ויורד.
אני יודעת שהוא דפוק, אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו.. אני נמשכת אליו בטירוף, יש לו סקס אפיל מטורף והוא אפילו לא נראה כזה טוב או הטעם שלי בכלל, אני פשוט נמשכת אליו ומתחברת אליו.
יש בו גם צדדים טובים. הוא הורג אותי מצחוק, הוא בחור נורא יצירתי ונורא מעניין, יש בו משהו מסקרן וזה ממש מעלה לי.
אני יודעת שהוא לא בחור נאמן, אבל בא לי לתת לו צ׳אנס. (הוא גם דיבר פעם עם חברה שלי על זה שאני ילדה טובה, מצחיקה, חמודה ושהוא ממש חולה עליי).
הוא תמיד נורא ישיר איתי ולא מכחיש את זה שאני יפה או נראית טוב ורואים שהוא רוצה שיהיה משהו בנינו (השאלה מה.)
מה לעשות איתו לעזאזל? לתת לו צ׳אנס?
ואם כן, איך מראים לו שאני מעוניינת? אני בן אדם נורא קר באופי שלי, קשה לי להראות חיבה, קשה לי לעשות צעדים בעצמי, קשה לי בדיבור או באופן ישיר אני מעדיפה שתציעו רמז שיהיה מספיק ברור..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות