אני בחורה בת 20 שזהעתה השתחררה מהצבא
אני נראית טוב ונחשקת עם לשון חדה ונאהבת לרוב על ידי הסובבים אותי
יש לי חבר מזה שנה יש לי חברות ומשפחה תומכת.
אני מצליחה מאוד בעבודה ( חודש בחברה אחרי השחרור מנהלת סניף של רשת מצליחה) ומבחוץ הכל מעולה.
אבל אני בהרגשה תמידית שמבפנים הכל רקוב.
אני מרגישה שלא באמת מכירים אותי ומי שאני באמת.
אני מסתירה עולם שמאוד מעניין אותי. אני אוהבת גברים דומיננטים וכוחניים
מבפנים אני משתוקקת לגבר מאסיבי כפייתי ושוביניסט.
חבר שלי מקסים ומפנק מדי. הוא עדין ורגיש איתי וקשה לי להימשך אליו.
אני מפחדת שאם אעזוב אותו אני אשאר לבד מהסיבה שלא קיים גבר כזה. או בכללי גבר שיבין.
אני מודעת לחומרת המצב. אני יודעת שזה אסור ולא מקובל אבל זה חזק ממני.
בניגוד לציפיות מעולם לא עברתי התעללות ואבא שלי מעולם לא עזב.
אז אין באמת מה לחקור פסיכולוגית.
להמשיך לחיות בעניין הורוד שלי
או לחקור את שאהבה נפשי (שזה אומר לעזוב את הסביבה הקרובה שלי)?
עד כמה זה נורא לשמוע את זה מאדם שלא היית מאמין שהוא כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025