הכרתי את האקסית שלי בתנועת נוער שבה היינו ביחד וכעבור חצי שנה התחלנו להיות זוג אחרי שהיינו חברים מאוד מאוד טובים...
כעבור שנה אני יצאתי עם ידידה שלי לאיפהשהו (הופעה) והיא לא ראתה את זה בעין יפה כי היא הייתה קנאית אבל טיפה מוגזמת ככה שהדבר הזה גמר לנו את המערכת יחסים ..
בפרידה עצמה היא דיברה אליי כאילו בגדתי בה (אני בחיים לא אבגוד באישה) וכאילו עשיתי מעשה שלא יעשה ומאוד נפגעתי מהדיבור שלה אבל אחרי שבועיים לא יכולתי יותר לראות את עצמי בלעדיה ונלחמתי והתחננתי אליה שתחזור אליי
חזרנו אחרי חודש למשך שנה שלמה שרוב רובה הייתה טובה עם קצת ירידות ועליות ... הבעיה הייתה חוסר הדדיות בקשר ... לה היה מותר לעשות דברים שאם אני הייתי עושה אחר כך היא הייתה לוקחת ממני הפסקות ... לדוגמא פעם אחת היא דיברה אליי מאוד לא יפה כי היא התעצנה עליי בגלל משהו דבילי ואחרי שבועיים החזרתי לה באותו המטבע ודיברתי אליה באותה (כי שיערתי שצריך להיות הדדיות וזה בסדר) והיא לקחה ממני הפסקה...
לפני חודשיים היינו בטיול ביחד בחול ומאוד היה כיף אבל מאז המצב רק התדרדר וגם היא גילתה עם האקסית שלי ולא סיפרתי לה (לא הייתה לי כוונה לבגוד אבל יכול להיות שהגזמתי בדיבור) ומאז היא רק חפרה והזכירה לי את כל הטעויות שעשיתי בקשר והיא החליטה אחרי כמה שבועות לקחת עוד הפסקה...
באותה שבת של ההפסקה חשבתי והחלטתי שאני לא יכול יותר להיות בקשר שאין בו הדדיות ולה מותר דברים שאני חוטף עליהם והקנאה שלה הייתה מוגזמת מאוד עליי ... ועכשיו אני רוצה לשאול... נפרדתי ממנה ביום ראשון שאחרי השבת (לפני כחודש) האם זה היה המעשה הנכון? האם ידידות בקשר זה דבר בסדר? אני עדיין מרגיש אליה אהבה ומאוד מתגעגע אליה ויוצא לי הרבה לחשוב ולהרגיש מאוכזב שהיא לא נלחמה עליי ואני רוצה לדעת מה דעתכם ... תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות