הבדידות הזאת תאכל אותי בסוף.
אין לי חברים לצאת איתם בסופשים או בכלל, המשפחה שלי מתפרקת, אבא קשה ורע (בלשון רכה), לאמא לא אכפת ממני, אני לא מעניינת גם את אחים שלי ואין דיבור עם דודים. אין סבא סבתא. קיצור אין משפחה.
אני מחפשת אנשים לדבר איתם, לפרוק את הסלע הזה שלא יורד לי מהלב.. ולא מוצאת. אני לא מכירה אף אחד שיהיה לו מספיק אכפת לשבת איתי אחד על אחר. לא מכירה אדם אחד שאני מעניינת אותו בלי אינטרסים.
עוברים בעבודה שלי המון לקוחות ואני תמיד הבחורה עם החיוך הכובש, הקופצנית שמשדרת שמחה וטוב. אני אהיה הראשונה לעזור לאדם שצריך אותי. אני רוצה להקשיב לאנשים כי אני יודעת כמה שזה חשוב ונצרך וחווה על בשרי חוסר אכפתיות ואטימות.
אבל אני כל כך סגורה רגשית.. אכלתי הרבה רע בחיים, אבל להתמרמר על זה ולהתקרבן לא יובילו אותי לשום מקום.
אני יודעת כבר מה תגידו לי. לכי ללמוד, לכי לקורס, תתנדבי, תכירי פה ותכירי שם. אמנם אני תמיד עם חיוך וצחוק, אבל איכשהו למרות זאת לא הולך לי עם חברויות. פשוט לא.
וכשאנשים רנדומלים שואלים אותי איך היה סופשים אני אומרת שאני אוהבת את הסופשים שלי רגועים מול סדרות במחשב בזמן שאני מתה לחוות, מתה להתרגש ולחיות אבל.. אין לי עם מי.
לא משפחה, לא חברים.. פשוט סתם אפסית בעולם הזה בלי שאיפות וחלומות. אשכרה בת 25 בלי כלום. אנשים בגיל הזה אחרי תואר, מתחתנים, מביאים ילד ומתקדמים. לי אין לאן להתקדם ואף אחד שיקשיב לי על התסכול הזה.
תודה למי שקרא..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025