שלום לכולם, הייתי רוצה לשתף אותכם בתחושותיי.
נתחיל בהקדמה שאני בן 25 סטודנט בשנה אחרונה לתואר. בשנתיים הקודמות הכל הלך בסדר למרות שתמיד היו דיכאונות אבל שהיו יותר קשורים לחיים האישיים. אז השנה התחילה קשה עם כל הסמינרים שצריך לעשות וביחד עם מחשבות קדחתניות רבות שלא נותנות לי מנוחה אני מרגיש מיואש ומותש מאוד.
בנוסף על כך לא הייתה לי מערכת יחסים אף פעם וזה משהו שאני כל כך חושק בו, ולפעמים אני מרגיש שאני מקולל שלא חוויתי עוד אהבה בגילי וזה משהו שמציק לי ובכלל אף אחד לא אוהב להיות לבד מבחינה רומנטית. זה לא שחסרים לי חברים או שאני מצורע, ואני גם חושב שיש לי בטחון עצמי וגם נראה טוב, אבל אולי אני מופנם מידי.
בנוסף לכל זה אתה שואל את עצמך זהו בסוף התואר מה יקרה? מה נעשה בחיים האלו בלי מהות או מישהי בתוכם (גם אם זה ראשוני). איך נתמודד עם השכר שאולי נמוך יחסית (כי לא כל תואר מכניס כסף כמו בהייטק), ובעיקר מה הלאה? מבחינה רומנטית, כלכלית, וכרגע גם לימודית.
אז שוב כרגע אני מותש מכל המחשבות האלו ומנסה לדעת איך אני יכול לפתור אותן, כי נמאס לי מכל המחשבות האלו הם מציקות לי ומפריעות לי. אז איך הייתם מתמודדים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025