שלום לכולם
לפני שנה וחצי אני והאקס שלי נפרדנו. סיבת הפרידה העיקרית הייתה שלא היינו שוכבים (פעם בשבועיים עד חודש). אני אדם מאוד מיני וכמו כולם חשוב לי מאוד סקס בזוגיות. בטח עם בן זוג שאתה גר איתו עם רכב וכלבה והכל משותף. כבר בגיל 21 מצאתי את עצמי מנהלת אורח חיים זוגי טוטאלי ומאוד אינטנסיבי. אהבתי אותו. מאוד. ובכל זאת, כבר בסוף אחרי שניסיתי הכל (לא רצה ללכת לטיפול..), אז החלטתי לסיים את זה.
הבן אדם באמת לא משחרר. הוא עושה את זה באלגנטיות יפה מאוד, הוא מכבד ועושה הכל כדי לקרב אותי. לפני יותר מחצי שנה הוא שיתף אותי שיש לו טראומות מהעבר כשחשב שהוא גומר מהר משהו כזה.. וכעסתי שהיו לו כל כך הרבה הזדמנויות להגיד לי את זה.
אבל אני, כבר לא שם. אני שנה וחצי אחרי, במקום אחר לגמרי, סטודנטית גרה בדירת שותפות..
אביו זכרונו לברכה נפטר לפני כשבועיים. הוא היה לי מאוד קרוב, לכן היה לי ברור שאלך ללוויה ולשבעה. כמובן שהלכתי וכיבדתי. אחרי שנה וחצי לחזור ולראות את המשפחה ואת החברים שלו, אמנם ברגע עצוב מאוד, אבל זה ממש החזיר אותי אחורה. והצליח לבלבל.
במקביל אני בדיוק התחלתי קשר עם בחור מדהים שלומד איתי שנה אחרונה בתואר.
אני חושבת שהקשר הזה הולכת לכיוון רציני, אם כי עדיין לא נכנסו להגדרות. ובכל זאת, הבחור מכבד אותי ובעל כוונות טובות (לפחות עכשיו, עדיין בוחנת).
בקיצור,
עד היום לא חשבתי על האופציה לחזור. ואחרי שראיתי אותו ואת המשפחה שלו ואת החברים וכולם, עלה בי געגוע עז. וברור לי שלא אעשה שום מהלך בשעת אבל, אבל מה אני אמורה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025