מישהי שהייתי איתה ונפרדנו לפני שנתיים לפני שבועיים נודע לי שהיא עומדת להתחתן. המחשבה הזאת גומרת אותי ואני לא יודע למה.
כשניפרדנו זה היה בהסכמה אחרי שכבר עברנו פרידה אחת 8 חודשים לפני ...
בפעם השנייה שחזרנו אני יזמתי את זה כי חשבתי עליה כמו שאני חושב עליה עכשיו ושוב פעם אותם הבעיות שהיו לנו חזרו..
חשוב להגיד שלא היינו מתאימים מכל הבחינות אבל האהבה הייתה גדולה לפחות מבחינתי.. היא הייתה ממש קרה אליי יחסית. מבחינתה הצרכים שלי לא היו מעניינים אותה והיא תמיד שמה את עצמה במרכז העניינים.. לא רצתה שאלך לחברים היה מפריע לה משום מה וכשהיא הייתה הולכת לחברות תמיד הייתי מפרגן לה בכל דבר שקשור אליה.. כשהייתי נותן לה ביקורת היא הייתה נפגעת ובוכה וכשהיא הייתה אומרת לי דברים כמו למה אני גר בבית קטן ולמה אין לי הון עצמי .. אפילו אמא שלה שאלה אותי פעם כמה אני מרוויח וכאלה... הרגשתי שהאהבה שלה אליי תלויה במה שיש לי ולא בזה שבאמת אהבתי אותה ולא החסרתי ממנה דבר! הייתי אומר לה תמיד שאני אוהב אותה ולא הייתי שומע את זה ממנה... גם מה שלא היה בינינו מין בכלל.. (בתולה) . היום היא בת 27.
ביום של הפרידה היא בכתה ממש למרות שכל יום היה בינינו מריבות.. עד היום אני לא מבין למה היא בכתה כשידונו שזה לא יסתדר בינינו.. באותו יום לא הרגשתי כאב הרגשתי הקלה שהיא כבר לא תהיה חלק ממני עד לפני שבועיים שנודע לי שהיא מתחתנת.. פתאום הכל צף והמחשבות לא מפסיקות.. אני כיום בדכיאון ויש לי הרבה שאלות פתוחות..
מדי פעם אני מרגיש טוב יותר שהיא מתקדמת ושהעול הזה כבר לא שייך אליי אבל עדיין... בחורה לא קלה וקשה מאוד לרצות אותה ולספק אותה. האם מה שאני מרגיש הוא נורמלי? האם זה בסדר לכאוב משהו שכבר נגמר לפני שנתיים+ למרות שלא הרגשתי משהו כזה עד היום?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025