לפני שנה בדיוק נהרג אבא שלי בתאונת דרכים קטלנית שלא באשמתו,
דווקא הוא, שהיה כ"כ זהיר, שחינך את ילדיו ואת כל הסובבים אותו בזהירות בדרכים, דווקא הוא אלוהים? דווקא הוא?
איך ממשפחה כ"כ שמחה ומאושרת הפכנו למשפחה כ"כ עצובה ומדוכאת?
עם חסור כ"כ גדול? עם חור שאף אדם אחר לא יוכל למלא?
שנה עברה אבא, שנה עברה. והכאב רק מתחזק, רק מתעצם. כאילו לעולם לא יפסק.
אני כבר לא יודע מה לעשות, מי היה מאמין שבגיל כ"כ צעיר אאלץ להיפרד מאבא שלי, מהדמות שכ"כ הערצתי, מודל החיקוי שלי, האדם הקרוב ביותר שהיה ויהיה לי אי פעם.
מרגיש לי כי ההתמודדות עם המוות לא תפסק לעולם, רע לי. פשוט רע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025