זה כאילו לא משנה כמה אני אתאמץ או אשיג באותו יום או שבוע או חודש, התחושה הכללית היא תמיד של אכזבה. מה שעשיתי עשיתי מאוחר מדי, או לא מספיק, או חבל שלא עשיתי יותר. העניין הוא שזה אף פעם לא מספיק. למה אני לא מצליחה לרצות את עצמי? ככל שאני מרגישה ככה יותר, ככה בא לי לעשות פחות ופחות, הרי במילא אני לא אתן לעצמי להרגיש טוב אז מה הטעם? אבל זה יוצר מעגל רעיל של אשמה ואכזבה כל הזמן, ואני כועסת על עצמי כמובן אבל גם על אחרים שלא מספקים לי את האישורים שאני צריכה. כמובן שזה לא התפקיד של אנשים אחרים להגיד לי "היי את חשובה ולא בזבוז של מקום ומשאבים", אבל אני לא תמיד מצליחה להגיד את זה לעצמי. ותמיד מה שבתכלס חשוב לי נדחק למקום האחרון.
מישהו מזדהה? יכול להגיד משהו מעודד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות