היי אז זו שאלה שמציקה לי המון זמן, בגיל כבר "בוגר" אך מעולם לא היה לי חבר, אפילו לא קרוב לקשר קרוב מחברי עם גברים.
אני לוקחת את עצמי כבחורה סופר טובה, ומאמינה מאוד בעצמי, כל חיי מגיל מאוד צעיר השקעתי בקריירה, מגיל צעיר בזמן שלחברות היו חבר, אני הלכתי לעבוד וכבשתי יעדים שחלמתי.
מאוד אוהבת טיפוח ככה שאני מאוד מעריכה את עצמי גם מבחינה חיצונית, אך לא הכל הוא מראה חיצוני וממש לא אכפת לי לזרוק על עצמי משהו בדרך לעבודה אם אין לי כוח להתלבש ולהשקיע.
מאמינה אין סופית באהבה, ותמיכה, שיחות נפש הם החלום והדבר הכי יפה שקיים, כסף לא מעניין אותי, הוא אמצעי לסיפוק חלומות, רצונות וחוויות שלנו, ואוטו מפואר פשוט יגרום לי לזלזל באותו אדם.
אז הכוונה שלי, אני מאוד מעריכה, גאה, ואוהבת את עצמי ומי שאני.
אבל עדיין, האדם הנכון, לא מדברת על חתונה אלה על חבר ראשון, נשיקה ראשונה, עדיין לא הגיע.
וכמעט ולא מתחילים איתי לדעתי וגם אם כן מדובר באנשים לא לטעמי. הבעיה מתחילה היא שאני מרגישה מוכנה לזה, ויצא לי מעט מאוד אנשים "להידלק" עליהם בחיי, בדרך כלל תמיד אנשים שאני מכירה אחרי שיחות ארוכות.
עד עכשיו המעט האלו דחו אותי, האחרון, היה לי מאוד קשה. הוא לא היה בקטע שלי, ועדיין דיברנו שנשאר חברים, ולמרות זאת הוא התרחק, ועבר כמה חודשים מאז שדיברנו שניסיתי ליצור איתו קשר, ואמרנו שנדבר בחלק מהמקרים הרגשתי שנפנפו אותי.
עכשיו, אני מודעת, יש עוד הרבה דגים בים, והבעיה לא בו. הבעיה בי, שאני נהיית מעט אובססיבית, למרות שעברו כמה חודשים מאז שדיברנו עדיין אני בודקת את הרשתות החברתיות שלו, בודקת שהוא מחובר לוואטסאפ, ומתפללת שישלח לי הודעה, אך זה לא קורה כמובן. אני כל כך רוצה להתנתק מההרגשה הזו שאני צריכה ורוצה אותו, כי הוא פשוט מתרחק כמה שהוא יכול ממני, והראש אומר שהוא מטומטם, ושמי צריך אותו בכלל, אבל מה הלב רוצה??
למה למרות שלא היה בינינו כלום, ועברו המון חודשים מאז שדיברנו והוא מתעלם ממני, אני עדיין רוצה אותו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות