הוא היה איתי בקורס שנמשך כמה חודשים בצהל. באמצע הקורס הבנתי שזה לא סתם קראש, והחלטתי להגיד לו בסוף הקורס. בשבוע האחרון של הקורס הייתי בשבעה, אז סיימתי שבוע אחרי כולם והיינו לבד. רציתי לנצל את הזמן הזה, אבל הייתי כל כך מדוכאת מהשבעה שזה לא קרה. הוא ניסה לעודד אותי אבל כל מה שרציתי באותו זמן זה להיות בבית.עברה חצי שנה מאז ואני חושבת עליו כל יום מאז, אני אמורה לחזור לאותו בסיס זמנית ורציתי להתוודות. פעם אחרונה שהתוודתי למישהו התחלתי לבכות, וזה הכניס את אותו בחור לפאניקה. אני יודעת שאני לא אמורה לצפות לתשובה חיובית, אני לא יודעת אם יש לו אפילו חברה, אבל רק המחשבה על תשובה שלילית מכניסה אותי לדמעות ואני מפחדת שלא אתאפק באותו רגע וגם אקרוס מולו והוא ייבהל. תודה וסליחה על המגילה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות