היה לי חבר שנה אהבתי אותו כמו שבחיים לא אהבתי מישהו ואני עד היום אוהבת אותו, עברו שנתיים מהפרידה ומאז יצאתי המון לדייטים ובאמת שלא הייתי בררנית ונתתי צאנס לכל אחד אבל לא הצלחתי לצאת עם מישהו ליותר משני דייטים ובטח שלא לנהל קשר, מאוד חסר לי החלק הזה בחיים שיש לי מישהו שהוא החבר הכי טוב שלי ויש לי פחד שאני לא אמצא מישהו אחר.
אני מרגישה הרבה לחץ מאמא שלי שכל הזמן זורקת הערות בסגנון של הנה לכולם יש חבר, או מדגישה וחוזרת על זה שאנשים מתארסים אבל מצד שני היא אומרת שאני עוד צעירה . אני מבינה מאיפה מגיע הלחץ הזה שלה כי היא עצמה סוג של נתקעה והתחתנה בגיל מאוחר והיא לא רוצה שזה יקרה לי אבל אני באמת מרגישה שהיא מקנאה בכל האמהות שיש לבנות שלהן חבר או שהילדים שלהם כבר נשואים.
כשהיה לי חבר היא רק טענה איזה מין קשר יש לכם שאתם נפגשים פעמיים בשבוע (וזה עוד בזמן ששנינו בצבא!) וזאת אחת הסיבות שנפרדנו בגללה
אני באמת מפחדת שלא אמצא עוד קשר כי גם יצאתי עם הרבה סגנונות של אנשים וגם כי אני עדיין אוהבת את האקס שלי מאוד ומתגעגעת אליו אבל יודעת שזה לא היה הקשר הכי טוב
מה לעשות איך לא להרגיש את זה , איך להכיר אנשים שיותר הסגנון שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025