אני אמא לילדה בתחילת גיל ההתבגרות, שנינו עברנו חיים לא פשוטים אני גדלתי בלי הורים (לא רצו אותי) אבל תמיד הייתי אופטימית וחזקה, ומאז שהפכתי להיות אמא (בגיל 18) היא הפכה להיות כל עולמי, למדתי להיות אמא ועשיתי הכל להיות ההורה הכי טוב, אני ואביה לא יחד כבר 10 שנים ורוב החיים נאלצתי להלחם על להיות אמא (בבתי משפט) לאחרונה אחרי נתק ארוך היא חזרה להיות בקשר עם אביה ומאז התדתדר המצב, יש לה התפרצויות עצבים קשות היא מקללת אותי צורחת עליי אומרת לי שהיא שונאת אותי ושאני אמות, עובדים סוציאליים רוצים לשלוח אותה לפנימייה, אבא שלה מגיש עליי תלונות שווא כל יומיים...ומאז התחילו לי התקפי חרדה מאוד מאוד עוצמתיים (וקסנקס לא עזר) שמלווים עם מחשבות של פשוט למות. אני לא יודעת איך לעצור את זה זה הגיע למצב שאיני יכולה לצאת מהבית לעבודה, אני מפחדת לאבד את הילדה שלי (שהיא לא תרצה להיות חלק בחיים שלי)...מרגישה כאילו אולי פשוט יהיה עדיף שאני אמות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות