יש לי רגשות לאקס הרעיל שלי, הצילו, איך אני יכולה להפסיק להיות כ"כ אמפטית?

אוקי אז ככה.(ארוך רצח! לא חובה לקרוא הכל ;)
אזז ככה
הכרנו, בהתחלה כידידים.. (אנחנו בגיל 18.)
בילינו מלא זמן ביחד.(היו לו טריליוןןן אקסיות)
לאט לאט הבנתי שאני דיי ״מתאהבת״ בו ובגלל שהוא היה בקשר עם ידידה שלו (הוא טען שהיא אהבת חיו אבל לא התנהג ככה.. הרגשתי שהוא גם מרגיש כלפיי משהו).
קיצר.. לא רציתי ״להרוס להם״ וסתם לתפוס רגשות אליו. אז אמרתי לו שאני רוצה לנתק קשר כי אני מרגישה משהו אז הוא היה בשוק והוא אמר לי שחבל שננתק סתם קשר ועוד מלא בולשיט.. בסוף השתכנעתי.
אין לי מושג איך, הוא שכנע אותי שהוא אוהב את שתינו.
(בשלב הזה זה היה *נראה* שירד לו ממנה (הוא סינן אותה כשהייתי איתו ובכללי התנהג כאילו לא אכפת לו ממנה. באמת שניסיתי *להגיד לו* שיענה לה, במבט לאחור זה אפילו נראה שהוא עשה לה דווקא)
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא דיבר איתה ושהכל סבבה בניהם אני כמובן, כמו *מ פ ג ר ת *- אכלתי את זה בלי מלח. הוא לא דיבר איתה ולא נעליים.
*לא היה לי ניסיון בבנים ובכללי הייתי תמימה, אני חושבת שהוא ניצל את זה. יש מצב שגם באופן מיני(לא נכנסת לזה)
חשוב מאוד לציין שכבר היינו ממש כמו זוג. היינו 24/7 בבית שלו ואז זה פשוט קרה. כל הזמן התקרבנו יותר ויותר ובסוף- התנשקנו והיינו ״זוג״ והוא לא רצה לספר לאף אחד חוץ מאיזה 3 אנשים.
שעתיים אחר כך הוא נפרד ממני וחזרנו.
וחוזר חלילה, כל פעם בתירוץ שונה.. ושוב ככה הרבה פעמים (אני לא אתחיל לפרט כי זה לא יגמר בחיים)
החיים שלי התחילו להתדרדר, העיפו אותי מהעבודה, הזנחתי את עצמי וכל זה רק כי אני אשכרה ״אהבתי״(אוהבת?) אותו.
השקעתי בו את כל הזמן ותצומת הלב שלי, הוא התנהג כמו זבל 99% מהזמן. האחוז הזה שנשאר - נתן לי תקווה.
בשלב מסויים כבר לא היו לי כוחות נפשיים...בכיתי כל יום כל היום. חיכיתי לפעם הבאה שהוא יזרוק אותי, כדי שאני לא ״אזרוק״ אותו ואפגע בו.
אחרי שזה קרה, בהתחלה הרגשתי הקלה.
אחר כך באה סערה ענקית של געגועים ובכי.
גם כשנפרדנו הוא אמר לי שהוא עדיין ״אוהב״ אותי. עאלק.
***יש לציין שהוא עשה לי עוד *כל כך* הרבה דברים שהם לא בסדר!!!!!!!!!!
-אחרי תקופה ארוכה יחסית, שלא ראיתי אותו מלא זמן וחסמתי אותו(כדי להתקדם הלאה)- הוא שלח לי הודעה. הוא כתב שהוא ניסה להתקשר ולסמס אבל לא עניתי לו. הייתי בשוק.הייתי בבר עם חברות שלי ואם כמה שהיה קשה (בעזרתן) לא עניתי.
אחרי כמה זמן הוא מצא עוד דרך לשלוח לי הודעה כדי לשאול ״את בסדר״ ובסוף עניתי לו שהכל בסדר וחסמתי כמובן.
אין לי מושג באיזה קטע הוא נזכר בי עכשיו. זה גם לא כל- כך משנה כי כמו שניתן להבחין, זו הייתה מערכת יחסים רעילה אס פאק.
רוב הזמן אני לא חושבת עליו אבל יש פעמים שאני פשוט רוצה לחבק אותו.. אני אשכרה סותרת את עצמי..
אני לא רוצה לחזור אבל אני מתגעגעת.
איך לעזזל אני יכולה להפסיק להיות כל כך אמפתית לבן אדם הזה????
זה כל כך קשה.
אני מתחננתתתתת לעצות!!!!
נ.ב- אם קראתם עד כאן- שאפווו ותודה ענקית❤️❤️
אוהבת אותכםם❤️