היתה לי בת זוג 4 שנים. הכרנו בצבא והתאהבנו. מעולם לא חשבתי שאתאהב באישה, אבל אז היא נכנסה לחיי והפכה את עולמי. רק אז הבנתי מה זאת אהבה. היו 4 שנים לא קלות, עם פרידה אחת באמצע, אבל עם המון אהבה. תמיד היו פערים, אם זה העובדה שאני בת שתמיד היתה לה קשה, אם זה חוסר המוכנות או המחויבות שלה לזוגיות כמו שאני רוצה. טיילנו יחד וגרנו יחד שנה וחצי. היא עכשיו בתקופה שהיא רוצה לחיות את החיים לבד ולטרוף אותם, כשנהיינו יחד היא היתה בחורה בת 19 שחשבה שהיא מכוערת והיום היא יודעת שהיא יפיפייה ושווה המון. כואב לי שדווקא עכשיו, אחרי שאני חוויתי תקופה קצת פחות מוצלחת, היא בחרה לעזוב. אני מרגישה שזה פספוס אמיתי, גם אם אני מסתכלת על הפערים ויודעת שיכול להיות לי טוב יותר. הכאב הוא בלתי מוסבר. אני בעיקר אשמח לדעת איך לדעתכם אני יכולה להתמודד עם זה? איך לעבור הלאה? מה הצעדים שאפשר לעשות כדי לזרז את זה?
אחרי הכל, אני עדיין מאמינה שעוד נהיה יחד יום אחד ושנועדנו, וזאת אולי המחשבה שהכי קשה לי לשחרר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025