אני בת 20, עברתי כמה התמודדויות לא נעימות אבל הייתה לי תקופה ממש טובה, העסקתי את עצמי מהבוקר עד הערב ואפילו הייתי שמחה והגעתי לשלב שהפסקתי לקחת כדורי ציפרלקס . ואז הגיעה הקורונה ונכנסתי לדאון רציני חיכיתי כמה ימים שיעבור לי אבל פתאום קלטתי שבעצם לא התמודדתי מול כל הבעיות שלי אלא השקעתי את עצמי בעבודה ועכשיו אני במצב שאין לי מעשה לעשות, אני תקועה בבית ואני חיה שוב ושוב את האשמה, החרטה, הייסורי מצפון, העלבון והכאב שפשוט הדחקתי אותם עד עכשיו בעשייה ואני במצב שאני לא יכולה להיות עם עצמי לבד. אז חזרתי לציפרלקס ולפעמים מה שמחזיק אותי עד סוף היום זה הרגע שבו אקח כדורי שינה והם יעזרו לי לסיים את היום הזה
אבא שלי בדיכאון שנים והוא לא מטפל בעצמו, ראיתי את ההידרדרות שלו לאורך כל הדרך ואני לא רוצ להגיע לשם וזאת הסיבה שפניתי לרופא משפחה בשביל ציפרלקס וכדורי שינה. אבל אני מרגישה שאני רק שמה פלסטר וכאילו מסמנת וי בשביל לומר לעצמי שאני מטפלת בעצמי אבל בפנים זה מרגיש רק יותר ויותר גרוע?
מה לעשות? למי אפשר לפנות שיבדוק שהכל בסדר ושרק הקורונה תעבור וזה ייעלם או שיראה אם אני בדרך למשהו יותר גרוע, אני מפחדת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות