כשהייתי בצבא בגילאים 18-21 לא היה חסר לי מגע כי כולם היו אנשים חמים ואנשים היו יוזמים חיבוקים או סתם יושבים צמוד אחד ליד השני. אני לא רוצה עכשיו לשתף את כל סיפור החיים שלי אבל מאז שהשתחררתי אני מרגיש שזה כל כך חסר לי.. כשאני חושב על זה ב4 שנים האחרונות כמעט ולא הרגשתי מגע אינטימי ומשמעותי. אני לוחץ ידיים עם חברים ולפעמים יש את החצי חיבוק הזה שנותנים לחצי שנייה. יצאתי עם כמה בנות לכמה דייטים אבל לא יותר מזה אז כל המגע שהיה שם היה קצר וכל מה שהוא עשה זה להשאיר טעם לעוד.
הבנתי שיש לי בעיה כשהלכתי להסתפר(בדרך כלל אני מסתפר לבד) והרגשתי את הדמעות חונקות אותי כשהספר נגע לי בראש ובפנים(תספורת וזקן). זה לא היה משהו רצוני וזה פשוט הציף אותי. אני לא טוב בלהכיר אנשים חדשים ובטח שלא להגיע איתם לרמה של מגע ואני גם לא רוצה ללכת להסתפר כל שבועיים כדי שילטפו לי את הראש..
מישהו פה מתמודד עם זה ומצא פיתרון חלופי? שמעתי על שמיכות כבדות כאלה שקוראים להן gravity blankets והן אמורות לעזור עם הבדידות. גם מקלחות חמות איכשהו עושות את העבודה.
אשמח להצעות
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025