שלום ,
לפני כחצי שנה החבר שלי נפרד ממני , ושאני אומרת נפרד אני מתכוונת לזרק אותי בטלפון אחרי שלוש שנים ואז הגיע לתחנת רכבת כשחזרתי הביתה בשביל לוודא הריגה . הייתי גמורה , הכל נפל עליי כלכך בפיתאומיות ,אבל עם הזמן הצלחתי להתגבר אפילו על אחת הפרידות הכואבות שיש . הייתה לי חברה נורא טובה בתיכון ,שעם הזמן בצבא התרחקנו (מבחירתי) הרגשתי שפשוט היא לא עושה לי טוב ... כאילו שמחה שאני בעצב ועבר עליי דבר כלכך קשה . לפני שבועיים אני קיבלתי ממנה טלפון ,שחבר שלה נפרד ממנה והיא רוצה להגיע אליי ,ריחמתי עליה כי הייתי שם ,ואמרתי לה שתבוא . ומאז היא כל הזמן מתקשרת ,מספרת,בוכה,רוצה להיפגש ,ויוצא שמחוסר נעימות ורחמים אני נפגשת איתה ,אבל המצב הזה נורא משפיע עליי , זה גורם לי לחזור לכאב שלי ומוריד אותי בכלכך הרבה מדרגות ,ופשוט נוצר פה סוג של קונפליקט ,באיזה ערך לבחור ? בחברות , או בדאגה העצמית ?
תעזרו לי כי אני באמת כבר עצובה מכל המצב הזה:(
נ.ב- גם נורא קשה לי כי עדיין לא מצאתי זוגיות חדשה ,ואני חושבת שמה שישלים את המסע בפרידה ממנו הןא למצוא מישהו אחר שיראה לי כמה הוא היה לא טוב בשבילי ,אבל אני פשוט לא מוצאת ,אני בעצמי מתוסכלת וקשה לי לנסות לעודד מישהו אחר :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות