הי
אז כשהקורונה הגיחה לעולם נכנסתי לפחדים.
אני אחות במקצועי ועבדתי 5 שנים בקופת חולים כללית והפחד להדבק שיתק אותי. כך שהתחושה שלי היתה שהפעלתי כסא מפלט וטסתי מהעבודה הביתה. רק לא להיות ליד חולים! יש לציין שהרהרתי על כך במשך חודש לפני ששלחתי את מכתב ההתפטרות כך שזו לא היתה החלטה פזיזה.
בנוסף אני מסיימת תואר שני בבריאות הציבור.
לפני שהתפטרתי הרגשתי חכמה ומוצלחת וגם התקדמתי יפה והשכר היה סבבה
מאז שהתפטרתי אני חשה נורא ויושבת בבית ללא תעסוקה וחשה ש...
1. שהפקרתי את החברים בעבודה בשדה הקרב וחשבתי רק על עצמי
2.אם פחדתי כל כך לעבוד אז כנראה שלא מתאים לי בכלל לעבוד בתחום
3. כל המשרות האחרות שלא כרוכות בעבודה עם חולים מצריכות נסיון קודם
4. תחושת כשלון - חוסר דרך ואפילו הלימודים כבר לא מעניינים אותי
5. אני בת 50 ומי ירצה אותי בעבודה חדשה שאני לא מיומנת בה
מאז שהתפטרתי מבקשים ממני לחזור. אני ממש אוהבת את האנשים שאני עובדת איתם אבל אני מרגישה שאם אחזור זה יהיה מביש ולא נעים וגם מה יהיה עם יהיה גל שני לקורונה? שוב אברח? ואולי זו הזדמנות למצוא מה אני באמת אוהבת לעשות ?
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות