שלום לכולם.
אני לא יודעת איך לקרוא לזה אבל אשמח אם תעזרו לי.
הכל התחיל בגיל 14. החלטתי שאני רוצה להיות רזה יותר והתחלתי בדיאטה שבה הורדתי 8 קילו תוך חודש כשכמובן זה לא הפסיק פה והייתי בדרך להפחית עוד כמה ק"ג. איפה שהוא גם בגיל 12 הייתי מחביאה סנדוויצ'ים בתיק עד שהיו מגיעים למצב של ריקבון כשלמשפחה הייתי מספרת שאכלתי.
משקל הגוף שלי מאז ומתמיד היה נע בין 55 ל-60 ק"ג כשבאותה דיאטה הגעתי למשקל של 51 ק"ג.
לאחר תקופה מסוימת והמון הערות על רזון מצד המשפחה והחברים זה עבר לי ובמשך כמה שנים התחלתי לאכול רגיל.
בגיל 17 התחלתי למלצר באולם אירועים בלילות וכשהתגייסתי לצבא שילבתי בין הצבא לעבודה באולם. כמובן שזמן לאוכל לא ממש היה לי כי בצבא לי הייתי אוכלת יותר מידי (מיותר לציין שבהשוואה לרוב המקרים, דווקא רזיתי במהלך השירות הצבאי) הייתי חוזרת מהבסיס כשבצהריים הייתי אוכלת ארוחה קטנה, רצה לעבודה, חוזרת בשעות לא נורמליות בלילות, שותה כוס חלב עד הארוחה הבאה ביום למחרת.. בקיצור אוכלת פעם ביום כשאוכל לא היה חסר לי ולא הרגשתי רעב כי נהניתי מאיך שאני נראית. אחרי השחרור עזבתי את בית ההורים ועברתי לגור עם בן זוגי בשנה וחצי האחרונה ועליתי במשקל.
כיום הגובה שלי הוא 160 במשקל 59-60. אמנם אני משתדלת לאכול יחסית רגיל אך עדיין אני מוצאת את עצמי מסתכלת המון על קלוריות בכל מוצר, עושה ספורט 4 פעמים בשבוע, לפעמים נמנעת מדברים טעימים.. ואם אני כן אוכלת משהו טעים כשלרוב זה קורה בסופי שבוע כי במשך השבוע אני מקפידה לשמור, אז אני נכנסת לדיכאון של כמה שעות "למה אכלתי וזה היה מיותר עכשיו" ואז זה עובר לי.
אני לא מרוצה מאיך שאני נראית היום אבל מפחדת לחזור לאותה תקופה בגיל 14 כשכל מה שרואים בעיניים זה רזון.
האם יש לי בעיה?
תודה ויום טוב :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות