היי :)
אז ככה. בשורה תחתונה- אין לי חברים.
יש לי חבר כבר שנתיים, שהוא בחור מקסים ואני אוהבת אותו בטירוף, אבל בזמן האחרון הוא פשוט היחידי בחיים שלי.
אני לא בחורה קשה, באמת, אני בחורה קלילה ומצחיקה סך הכל ותמיד היו לי חברים לאורך השנים,
אבל יצא שכסיימתי תיכון והתגייסתי והשתחררתי והתחלתי לעבוד, וגם הזוגיות בדרך ועוד עומסים שחוויתי, נותקו רוב הקשרים שהיו לי. נשארו לי שתי חברות מהתיכון שאנחנו נפגשות מידי כמה שבועות (נכון ללפני תקופת הקורונה כמובן...) אבל מלבד זאת הקשר שלנו לא מאוד מאוד קרוב וגם לא היה קרוב כבר הרבה מאוד שנים.
אז יוצא שאני מבלה את רוב הזמן הפנוי שלי עם חבר שלי, וכל מה שאני רוצה לעשות אני עושה יחד איתו. באמת כיף וטוב לי איתו, אבל קשה לי שלא לקנא ולהתבאס כשאני רואה באינסטגרם אנשים מבלים עם החבורה הגדולה שלהם, הולכים ביחד לטיולים ולים, ולי מעולם לא היתה חבורה כזו.
אני יודעת שרוב התשובות הן למצוא תחביב או להתחיל איזה קורס או חוג ולהכיר דרכו או חבר׳ה מהעבודה, אבל בגיל שלי (אני רק בת 21 אבל עדיין :)) לכמעט כל אחד כבר יש את החבורה שלו מהבית וקשה ליצור קשרים קרובים מעבר למסגרת.
אני כל כך רוצה חבורה, קבוצת חברים טובים לבלות ולהיות איתם.
יש לי עוד כמה קשרים בודדים שאני מנסה לשמר, אבל בסופו של דבר המרחק עושה את שלו וזה לא פשוט לשמור על קשר קרוב.
אשמח לעצות ממי שחווה מצב דומה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות