תמיד הייתי יותר מחוברת לאבא שלי, היה מעניק לי וקונה לי. בגיל 10 עד 18 לא היינו בקשר טוב גרים באותו בית ולא מחליפים מילים כי הןא עבר משבר אחרי שהשתחרר שנים מקבע.
בקיצור הקשר חודש ואנחנו מדברים, הוא קונה לי ועוזר לי במה שאני צריכה כדי לבסס את עצמי.
הקשר בין ההורים שלי לא טוב, פרודים 14 שנה וחיים באותו בית. תמיד כולם תמכו באימי ואבא שלי "ננטש" לבד, הןא היה מקלל ונסגר אל תוך עצמו.
מאז ומתמיד הערכתי את אבא שלי והייתי יותר מחוברת אליו בתור ילדה קטנה.
אממה, את אמא שלי אני לא מצליחה להעריך. למרות שהיא עושה בשבילי אני ממש צריכה לעבוד עם עצמי על מנת שאןכל להעריך אותה.
הייתה סיטואציה שנקלעתי אליה והייתי צריכה סכום כסף, שניהם עזרו לי אבל הערכה לאבא שלי גדלה לעומת אמא שלי שלא הייתנ לי שום הערכה אליה.
בתור ילדה בכיל ההתבגרות חא הייתי מחוברת אליה, היינו רבות והיא הייתה מפילה עליי את התסביכים שאמא שלה הפילה עליה בתור ילדה, פחדה שאהיה עם גברים, הייתה מרוצה שאחים שלי הגדולים שמרו עליי ושלא אעשה שטויות, אף פעם לא הייתה קשובה אליי ולא התעניינה בי, עניין אותה בעיקר שלא ידברן על הבת שלה שהיא פרחה אבל לא התעניינה בי, אני זוכרת בעיקר ריבים ומתיחות איתה.
היום אנחנו בקשר קצת יותר טןב אבל מוצאת את עצמי לא םעם ולא פעמיים שאני נאלצת להילחם עם עצמי להעריך אןתה, אני חושבת שכל המתיחות שחוויתי איתה בתור ילדה השפיעו עליי להיקשר אליה רגשית וגרם לי להיאטם אליה. איך לשחרר את זה? היא היום השתנתה, יותר פתוחה אבל עדיין יש בה דברים שאני פחות אוהבת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות