שלום לכולם,
שמי נדב. אני בן 28. כרגע סטודנט שנה ד' ודי מדוכא רוב הזמן. אני נוטה להיות רוב הזמן לבד, כך אני מעדיף. אני סובל מחרדה חברתית די ניכרת וכבר זמן רב לא מוצא עניין בשום דבר. לא חברים, לא לימודים, לא עבודה, לא זוגיות. אני מרגיש מדוכא רוב הזמן ואין לי חשק לעשות שום דבר, אני פעם הייתי אדם אופטימי וחברותי יותר והיום כבר לא כזה. לא מאמין כל כך שיכול להיות לי טוב וחושש מהרבה דברים ומעצם זה שאני לא יודע ושאין לי ניסיון בדברים מסוימים. אני די תקוע במצבי כבר הרבה מאוד שנים ולא מצליח לצאת מזה. קשה לי מאוד להתנהל בחיים ולהתקדם. אני די בודד ואני מרגיש חסר משמעות. מחפש משהו שיניע אותי ושיגרום לי להתרגש למרות שאני כבר לא מרגיש כלום ורק חווה רגשות שליליים כמעט רוב הזמן. לא שמח, בטח שלא מאושר. לא יודע אם אני רוצה להתחתן או משהו כזה. אני רק רוצה להרגיש טוב עם עצמי. ורע לי. לא טוב לי בכלל. לא טוב לי עם עצמי וגם עם הסביבה. אני די במלכוד ולא יוצא מהתחושה הזו. אני כבר די עייף רוב הזמן פיזית ונפשית. אין לי כוחות. אני מרגיש שדברים קטנים גוזלים ממני הרבה אנרגיה ואני מותש. ומפחיד אותי מאוד להשתנות. אני לא בנוי לדברים כאלה. לא יודע מה לעשות. אני לא יודע מה המקום שלי ואיפה אני ארגיש בטוח, שלא לדבר על להיות מאושר שזה בלתי אפשרי עבורי לנוכח מצבי. הייתי בטיפולים בעבר אבל עדיין חש שדברים לא זזים למרות שאני מנסה וקשה מאוד לי ואף אחד לא מבין אותי ומה עובר עליי. לפעמים אני נוטה אולי להסתיר רגשות אז אולי בגלל זה אני מרגיש יותר בודד. אני חש בתקופה זו שלא מעניין אותי שום דבר, גם לא בחורות והחשק המיני שלי יורד. אני נוטל כדורים שמטפלים במצב הרוח אבל הם לא מטיבים את המצב. מיואש גם מזה שזה לא צלח כפי שחשבתי ושאולי פיתחתי תקוות שווא. אני מלא בחששות ופוחד לבטא את עצמי ולא מסוגל לפעמים פשוט. מרגיש די עצור, נאלם ושאני גם נעלם לאט לאט ולא פוגש אנשים. אני לא יודע איך לשפר את המצב שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות