אני בחורה בת 28 , בגדול בנאדם מאוד חיובי ואופטימי.
מאז ומתמיד הייתי מאוד רגישה ולוקחת דברים ממש קשה וללב.
אני יכולה לשמוע שיר יפה ולבכות, לשמוע סיפור עצוב ולהתחיל לבכות וכל היום להיות עצובה.
למשל ראיתי היום סרטון של דוב חמוד בקנדה והוא ממש צלע ובקושי הצליח ללכת והתחלתי לבכות. זה עשה לי רע על הלב..
וככה זה אצלי בכל דבר בחיים, למשל בעקבות הקורונה החברה הכי טובה שלי ביטלה את החתונה, היא השקיעה המון בחתונה הזו ואני גם הייתי אמורה להיות מלווה שלה. כשהיא ביטלה ראיתי שהיא שבורה נורא ולקחתי את זה ממש קשה בשבילה ומאז אין לי בכלל מצב רוח.
אני מרגישה שאני יותר מידי לוקחת ללב , גם דברים שקורים בכלל לאנשים אחרים אני לוקחת ללב.
קשה לי לחיות ככה ואני לא מצליחה לפתח עור של פיל. נזכרתי עכשיו בעוד משהו שקרה לי בעבודה לא מזמן-
אחת הבוסיות אצלנו ממש דיברה אלי לא יפה ובגסות רוח, הרימה את הקול שלה ונורא נפגעתי והתחלתי לבכות מולה. ואז היא קצת התרככה ואמרה לי ״לא לא צריך לבכות אל תבכי״ אבל לא הצלחתי לעצור את הדמעות כי פשוט נורא קשה לי כשמדברים אלי בכזו תקיפות.
בקיצור - מה עושים עם המצב הזה?
איזה באסה שנולדתי ככה, הלוואי שהייתי יכולה להיות קצת פחות רגישה, ולא נתקעת על כל שטות, ופשוט זורמת עם החיים.
אשמח לעצות פרקטיות איך אפשר להשתנות בעניין הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות