אני בת 18.6, התיכון נגמר לפני חודש ואני לא מתגייסת ויצא מצב ש״נזרקתי״ לחיים האמיתיים כרגע... אני כל היום בחרדה על איך אחיה ואהיה אדם בוגר. אני פוחדת מהכל: עבודה, לימודים, מעבר לח״ול (מתכננת להגר מהמדינה), נהיגה, זוגיות.... בחיים שלי לא עבדתי ואני מפחדת ממש לא למצוא עבודה (בטח עכשיו עם הקורונה יהיה קשה מאוד) או למצוא ולא להסתדר בה, מפחדת מלעבור לחול אבל לא רואה את עצמי חיה בארץ, מפחדת שלא יהיה לי כסף, מפחדת לסבול, מפחדת שלא אמצא זוגיות, מפחדת מהכל.... אני רואה אנשים בני גילי שחיים כמעט כמבוגרים ופשוט לא יודעת איך אתמודד כאדם עצמאי!! אני במחשבות על זה 24/7 ופשוט רוצה לבכות כי לא רואה את עצמי כאדם בוגר ומתה לחזור שנתיים לאחור ולהשאר בת 16 לנצח כדי לא להתמודד עם הדבר הזה שנקרא החיים האמיתיים. אני ככ רוצה להצליח בחיים ובח״ול ופשוט לא רואה את זה קורה! מה שאני מאוד רואה קורה זה אותי אחרי שבזבזתי המון זמן מהחיים בגיל 27 בלי תואר בלי בן זוג ובלי גרוש על הנשמה. מה עושים? איך להפסיק עם החרדות ולקדם את עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות