הייתי בקשר עם מישהו במשך שנה וכמה חודשים כלכך אהבתי אותו והתרגשתי ממנו והרגשתי שהוא כל עולמי. השיחות היו עמוקות והמשיכה הייתה מטורפת. לא יכלתי לראות את עצמי עם מישהו אחר ופחדתי לאבד אותו. עדיין לא שכבנו בכל הקשר הזה כך שהמשיכה כל הזמן התעצמה והרגשות התגברו בכל מפגש שלנו. לפני שבועיים נפרדנו וזה היה סוג של הדדי ועבר עליי יומיים קשים מאוד לאחר הפרידה
אבל אחרי היומיים האלה לא כואב לי בכלל אני לא מתגעגעת להפך מרגישה חופשייה ושזה הדבר הנכון לשנינו אבל אני מרגישה מוזר שלא כואב לי כי כל היום חשבתי רק עליו והוא היה בעדיפות ראשונה שלי ומרכז עולמי איך זה הגיוני שלא קשה לי ואפילו געגוע אני לא מרגישה? האם זה אומר שלא באמת אהבתי?
לפניו הייתי עם מישהו במשך שנתיים וחצי שאיתו כן שכבתי ולקח לי שנה להתגבר עליו, יכול להיות שזה קשור לזה שלא שכבנו?
אני מרגישה אשמה שלא קשה לי ומעניין אותי לדעת אם גם הוא מרגיש ככה. זה מוזר אחרי שנה שבהם הרגשתי באמת מאוהבת פתאום הכל נמחק לי..
אני כן חושבת עליו כל יום ומתה לדעת מה איתו ואיך הוא מרגיש ויש בי חלק קטן שרוצה שייצור איתי קשר אבל מצד שני יש בי גם הקלה שהוא לא שולח הודעות או מתקשר כי לא כלכך בא לי. אני מבולבלת ותוהה אם כל התקופה הזאת סתם הייתי איתו? אני רגילה שכואב לי בפרידות ואיתו זה לא ככה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות