לקראת חצות אמרתי לאמא שלי, "אם אני לא אעבוד במה שאני אוהב, אתאבד". להפתעתי היא הסכימה איתי.
היי :)
שלום לכל נותני העצות המתוקים והחמודים, אני יונתן, נעים להכיר.
רציתי לשאול אותך משהו, לשמוע מהי דעתך.
אני צריך לבחור מבין שתי אפשרויות. מה כדאי לי?
אפשרות ראשונה: הייטק. סיימתי תואר בפיזיקה, הייתי ביחידה נחשבת. תהייה לי משכורת טובה, יציבות מסויימת, ואני אבכה (אבל אני אוכל לבכות בדירה יפה).
אפשרות שנייה: אין לי ממש אפשרות שנייה. אני יכול להיות כמו סשה ארגוב (בנק בבוקר, שירים בערב) או כמו קפקא שבוהה בכם עכשיו (פקיד ביטוח ביום, סופר בלילה). אני כל כך רוצה לצלם סרטים, לבטא את רגשותיי, להיות משורר, להיות סופר, להיות שמאן, להיות מלחין פסי קול, להיות תסריטאי. לבטא את הכאב והאבסורד הקיומי שאני חש.
אני מתבונן בכל חבריי, מקנא בהם שהם מסוגלים לקום בבוקר, והם מצליחים. הם מצליחים להקיש שורות קוד, לפנטז על איך הם מבזבזים את כספם על החופשה הבאה, לקבל את סט הסירים והמגבות לראש השנה. ויום אחד למות (הסירים נשארים).
הכסף לא מעניין אותי בכלל. גם לא המעמד. אני לא צריך חופשות. אני לא צריך דירה קבועה. אני רק צריך לקום בבוקר בהתרגשות. שמעתי פתגם שאומר - אין כזה דבר שביזות יום ראשון, יש פשוט עבודה שנואה.
בקיצור, למה אתם קמים בבוקר? והאם אתם אמיצים? איך בחרתם בעבודה שבאמת רציתם למרות שהיא לא יציבה? או שהתפשרתם? אני מוכן להתפשר. אני מוכן לוותר על כסף, דירה, מעמד, ילדים, חופשות ומסעדות. אולי סתם הגזמתי והחיים הם לא שחור לבן? לפעמים אני מגזים. אבל זאת הרגשתי..
תזכו לחיים אמיצים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות